הנה עוד וידוי: בהתחלה הייתי סקפטי מול ההמולה סביב יעקב אילון. לערוץ 1 אין נבחרת – הם הפועל תל אביב של הטלוויזיה. פעם היו משהו ומאז הם מפרפרים. כשהפעלתי את המכשיר מול "מבט" חיפשתי כובע לבלוע אותו. זה לא שהצוות בשטח מציב אתגר בפני הטאלנטים של הערוצים האחרים. זה יעקב אילון שעושה את האולפן למשהו שלא היה בו לפני כן. ולא, לא מדובר בניצחון על האווירה המרוטה, המרופטת, הקרטונית הישנה. לא על הימים שבהם תריסול עתיק שימש כתפאורה.
אפשר לסלוח לו על הידיים המתנופפות מעט יותר ממה שהורגלנו. גם על הראיון נוטף הלחות הדביקה עם בוז'י וציפי. בכל זאת, לא בכל יום יש חגיגה כזו בערוץ 1. למשך ארבעים דקות אפשר היה לחשוב שלא מדובר בערוץ 1. עכשיו נשאר להם לעבוד על שארית היום.