היום תעלה ביס סדרת מתח ישראלית חדשה, ״פאודה״, שבמרכזה צוות מסתערבים במרדף אינטנסיבי אחר בכיר חמאס מבוקש, תוך פעילות מתוחה בעורף האויב בזהות גנובה. בין השחקנים שלוהקו לסדרה שיצרו אבי יששכרוף וליאור רז (שגם משחק): צחי הלוי, רונה לי שמעון, איציק כהן, נטע גרטי, יובל סגל, שאדי מערי, לטיסיה היידו והישאם סולימאן, הזכור לטוב מ״מעבודה ערבית״, ״הומלנד״ ו״בית לחם״. רגע לפני שהסדרה פוגשת את המסך, נפגשתי עם סולימאן על רקע רוחות פוליטיות סוערות המנשבות כרגע בארצנו.


אתה בן 37, נשוי, אב לשלושה ילדים ומתגורר בנצרת עילית. לא בדיוק הטייפ־ קאסט של השחקן התל אביבי המצוי.




״ברור. אבל גם ברזומה שלי יש מגורים בתל אביב. התחלתי לשחק במסגרת תיאטרון קהילתי מאז שהייתי ילד. אחרי זה עבדתי עם הבמאי מוחמד מנאדרי בהצגה שמאוד הצליחה אצל הקהל הערבי. אחרי זה החלטתי ללמוד משחק, וב־1997 עברתי לתל אביב ולמדתי שלוש שנים בסטודיו של יורם לוינשטיין״.


לפי הסדרות והסרטים ששיחקת בהם, נראה שהולך לך לא רע.


״בגדול כן, אבל היה מאוד קשה ללכת בין הטיפות. היו הרבה מקרים שסירבתי ללכת לאודישן, כי הרגשתי שהוא כתוב בצורה יותר מדי שיפוטית, עם אמירה פוליטית ימנית. היום אני מנסה לקחת תפקידים ולנסות להשפיע תוך כדי עבודה. אני מאמין שעוד אפתיע״.


איך היה לשחק ב״הומלנד״ ההוליוודית?



״מדהים. מאוד מעניין לעבור לעבוד בממדים מאוד גדולים. בכל פרמטר. ההפקה שם אחרת לגמרי ממה שיש בארץ. הכל מדויק ואין התעסקות בשטויות. כולם מוכשרים וסופר מקצועיים. הגעתי לשם דרך הסוכן שלי. בהתחלה ביקשו תמונות שלי. אחרי זה עשיתי אודישן מצולם והתקבלתי״.


ועכשיו אתה ב״פאודה״.



״הרעיון של ׳פאודה׳ מדהים. התפקיד של המבוקש, אבו אחמד, כתוב בצורה שלא פגשתי אותה בעבר. נלחמתי בשיניים לקבל את התפקיד, ולמזלי קיבלתי אותו. היה מאוד מאתגר לעבוד עם אסף ברנשטיין, במאי הסדרה, בסוג של עבודה רגישה, מורכבת, דיוק ללא שיפוטיות. נהניתי מכל רגע, בזכות הפקה מאוד מסודרת וצוות שחקנים מדהים. ברגע שאתה עובד עם קאסט מקצועי ומיוחד, יש זרימה אחרת שיוצרת תחושה יצירתית ואכפתית, ותמיד יש על מי לסמוך״.


עוד 30 יום הבחירות לכנסת ה־20. אתה כבר יודע במי תבחר?


״אוי. אני מנסה לשכוח. לא יאומן איזה ׳פאודה׳ (כאוס בערבית. ר.פ). הייתי רוצה שהמועמדים יתייחסו ברצינות לקונפליקט הישראלי־פלסטיני ויציעו נקודת מפנה אמיצה. קשה לי עם הימין הקיצוני ובכלל עם הימין. אני, כמובן, אהיה עם המפלגה הערבית המאוחדת״.


מרגיש קרוע בין הזהויות?



״לא אני בחרתי ולא אני אחראי על הקרע בין הזהויות, ובטח שזה לא יחלים בין לילה. אנחנו עדיין חיים בתחושת מלחמה, שאף אחד לא יודע איך תיגמר. צריך כוחות ואומץ רב בשביל לרפא את הקרע הזה. תמיד אהיה פלסטיני, ולעולם ללא פג תוקף. אנחנו חלק בלתי נפרד מהתרבות הפלסטינית הערבית, ואני מגדיר את עצמי, בלי למצמץ, פלסטיני־ישראלי. הייתי רוצה להיות חלק מבניית הזהות של הישראלי החדש, אבל בינתיים זה לא תלוי בי, כי אני מיעוט. הכוח והשליטה בשאלה איך תהיה הזהות שלנו עדיין תלויה בקיצונים משני הצדדים״.


אתה מעורב בפוליטיקה?



״אני מעורב מהמקום שלי כאמן. כמובן שיש לי ביקורת על ישראל. אומר זאת כך: אני מאמין שמחיר השלום כבד מאוד, אבל מחיר המלחמה כבד הרבה יותר. השנאה רק הולכת וגוברת. באיזה שהוא שלב לא יהיה ניתן לעצור בעדה. אני הייתי מוכן לשלם מחיר מאוד גבוה, אבל לא בשביל מלחמה״. 


"פאודה". ימי ראשון, החל מ־15.2 (היום), 22:15. yes VOD ו- yes Oh