תכוננו כבר מעכשיו. “מגש הכסף" הזו הולכת להוציא אתכם מהכלים. ככל שהדקות יעברו, תרצו לשבור את הטלוויזיה מכעס. באחריות. בסך הכל תראו בה כמה אנשים עומדים עם מיקרופון ביד ומדברים. לא רצח, לא סיפורי אהבה, לא שוד - בעצם אולי כן שוד, ואף על פי כן לא תוכלו להתיק עיניים מהמסך.
יוצר הסדרה דורון צברי, ביחד עם העורך אמיר בן דוד, יספרו לכם בשלושה פרקים על עוולות הכלכלה החברתית הישראלית. הם עשו זאת באמצעות העורך הכלכלי גיא רולניק, שיפרש מושגים מעורפלים כמו “ריכוזיות", יפרוט אותם למונחי יום–יום מקוממים ויציג כיצד עשרה אנשים משתמשים בכסף הציבורי כדי לשלוט במשק הישראלי.
פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר וכיום ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, יחשוף את השקרים בשפת הכלכלה השלטת היום בישראל ואשר מסיחה את דעת האזרחים מפני שוד הקופה המתרחש מאחורי מסך עשן. ודני גוטוויין יספר על שוד מדינת הרווחה.
שלושת הפרקים יאפשרו לצופה להיות חכם יותר, להסכים לספוג הרבה פחות, לתפוס שעובדים עלינו כאן כל היום בסיפורי פוליטיקה עם ביבי–בוז'י–ציפי בזמן שמכייסים את הארנקים שלנו ונוהגים בנו בזלזול שאין כמותו במערב. הסדרה הזו תעלה לכם את הדם לראש. אסור להחמיץ.
יש סיבות רבות לכך שהיה נכון לשדר את הסדרה “נשות הכדורגלנים האמיתיות" בערוץ הספורט. יש לא מעט סיבות שגורמות לצופה לדלג באכזבה לערוץ אחר. בצד הנכון של הדברים הספורט מייצר דרמה בכמויות ענק שקשה לדמיין אותן, ומצד שני הוא לא זוכה לסדרות דרמטיות סביבו. אין NCIS בלומפילד, ולא האנטומיה של מוריניו, גם לא העשב ברחבה של השכן ירוק יותר.
אולי גברים צריכים להיעלב כאן. ספורט משויך יותר לקהל צופים גברי, ואלה אולי נתפסים כמי שלא יקדישו די זמן להתרכז במשהו שמעבר לצפייה במשחק עצמו תוך כדי פיצוח גרעינים. באמת מעליב. ובכל אופן, הרעב לסדרות דרמטיות, למי שרעב להן סביב הספורט, ממשיך לקרקר בבטן.
משום כך יש בשם הסדרה “נשות הכדורגלנים האמיתיות" הבטחה מסוימת, אגב הרמיזה הברורה לסדרה שהוקרנה אצלנו על המסכים “נשות הכדורגלנים" - הנה הבאנו לכם חומר. הנה הבאנו סדרה שמתעסקת בצד הנוגע אבל הפחות מוכר של הכדורגל.
אלא שהסדרה ההיא - גם היא בריטית - עסקה בקומבינות, בתככים, בסקס, הרבה סקס, בין כדורגלנים לנשות כדורגלנים אחרים, למאמנים, ובכסף הגדול המתגלגל בכדורגל. גם בזו יש נשים וחיים מרופדים בנוחות שמעניק הכסף, אבל כאן מסתיים הדמיון. שום דבר מלוכלך, לא תככים, בטח לא סקס, ואפילו לא כדורגל. אפילו לא קצת. לא מבט מבפנים של חדרי הלבשה, לא נסיעה בפרארי עם השחקנים, לא בריחה ממעריצות כפייתיות. רק, והנה ההפתעה, דנה לוזון, אשתו של המאמן גיא לוזון “שלנו", באחד על אחד, כל פרק עם אשתו של שחקן אחר.
ומה עושות דנה ואשתו של השחקן התורן? חופרות. מה את, דוגמנית? יו! ואת מצליחה בתור דוגמנית? יו! מה, את עושה כל כך הרבה כושר כל יום? יו! יו פה, יו שם. דנה וניקול, שתיהן מתחבקות, מצחקקות, צווחות, מייצרות ממטרה של רעש ומהומה על הסביבה, לא בזדון אלא כי כך עורכי התוכנית מבקשים.
לא ברור למי מכוונים עורכי התוכנית. ספק אם נשים, אם להכליל מהבחינה המגדרית, יזדמנו לערוצי הספורט, וספק אם תאחז בהן רעדה מהידיעה כי האישה המצווחת מולן היא אשתו של השוער השני של צ'לסי. גברים שהשם אסמיר בגוביץ' בכל זאת אומר להם משהו ימתינו לראות אם מכאן תהיה איזו התפתחות. הם עשויים לפתח שעמום מסוים נוכח הידיעה שאשתו של אדין דז'קו, חלוץ רומא, מעדיפה למשוח את ציפורני רגליה בלק בשם “השד הטסמני".
אני, בכל אופן, פיתחתי את סוג השעמום הזה ואף צפונה ממנו. בהלה מסוימת התפתחה בי (אני מפחד משדים טסמנים) ונאלצתי להימלט מהתוכנית. נמשיך לחכות בסבלנות לאנטומיה של מוריניו.
בקשה מקברניטי המסך, בפרוס עלינו שנת הטלוויזיה החדשה: אם אפשר, הנה כמה סדרות המשך - תוצרת חו"ל - שהייתי מאחל לעצמי לקבל על המסך בשנה הקרובה.
כגרורה של אמריקה, אנחנו מורעלים כאן מדי יום על ידי כמויות ענק של טלוויזיה אמריקאית. זה יהיה רק הוגן אם סוף-סוף, סוף כל סוף, תצולם ותשודר כאן הגרסה הישראלית הראשונה. נגיד, NCIS קריית ביאליק. בתפקיד לירוי ישחק גידי גוב. בתפקיד טוני גל אוחובסקי. בתפקיד אביגיל גל גדות. גם לדורון מירן נמצא משהו. גם לאיבגי, אלא מה. איך אפשר בלי איבגי. יהיה מה זה דאחקות.
התרעות פיקוד העורף