"הפריע לי שיש היום מצב שילד בגיל 6 או 7 צופה בטלוויזיה לפני שהוא הולך לישון, ואז בשעה 20:30 בערב, ממש לפני השינה, משודרת בערוץ הילדים תוכנית שברמה העקרונית היא חיובית, מנסה להסביר לילדים או לחבר'ה הצעירים מה זה פורנו לעומת החיים האמיתיים, אבל אז מתחילים תיאורים מיניים לכל דבר", מסביר ח"כ מיקי זוהר (הליכוד).
אך מול הקריאות נגד אופי התוכנית וזמן שידורה, עולה השאלה: האם בשנת 2015, כאשר ילדים ובני נוער נחשפים לאלימות ומיניות בשלל ערוצים, ניתן עדיין לשלוט בתכנים שהם נחשפים אליהם?
"הגבולות היטשטשו", מודה ד"ר עמית לביא־דינור, מומחית לתקשורת מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "בעבר סדרות היו עם מסר חינוכי, אפילו 'בוורלי הילס 90210'. פעם נורא ניסו לדבר על לא לשתות, לא להשתכר, היו פרקים שלמים סביב התופעות השליליות, הייתה אג'נדה יותר חינוכית שניסתה לדבר על בעיות של צעירים ולתת פתרונות נכונים, אבל ככל שעובר הזמן הערכים משתנים. בסדרות טלוויזיה של היום רואים מודלים משפחתיים שהשתנו - הסמכותיות של ההורים לא קיימת. אמהות נראות צעירות וחטובות. יש המון סדרות שבהן יש היפוך - ההורים ילדותיים, אינפנטילים, לא אחראים, בדיוק ההפך ממה שפעם היה. זו גם לא המשפחה הגרעינית היום, אלא משפחה חדשה".
"התכנים באמצעי התקשורת מעצבים תפיסות ואמונות לגבי מה זה מין ומיניות, ואיפה אני בכל המצב הזה", אומרת פרופ' רחל ארהרד מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "זה מעניק גירויים שעלולים ליצור השפעה שלילית. אם נער בן 12 רואה סרטים פורנוגרפיים, הוא יכול להיות מודאג, להרגיש לא נוח, זה משפיע עליו, זה לא חולף לידו. אתה מתחיל לבדוק את עצמך, להשוות את עצמך. אם הילד ראה משהו בטלוויזיה שלא מתאים לגילו, לא ברור מה נשאר לו מזה, איזו תמונה תמשיך ללוות אותו".
אחת הטענות נגד הסדרה בדיון בוועדה הייתה שהמסרים מועברים על ידי שיח של בני נוער, ללא התייחסות של מבוגר או מומחה כלשהו. לטענתה של פרופ' ארהרד, במקרה כזה האחריות ניצבת לפתחם של ההורים והמורים. "הם יכולים להפחית ככל הניתן או למנוע מהילדים לצפות בסרטים ובתכנים שאינם תואמי גיל, אבל בה בעת, לצד זה, הם אמורים לתווך לילדים את מה שהילדים ראו, לתת לזה פרשנות", היא אומרת. "אם ההורים יושבים בערב עם הילדים שלהם ורואים בטלוויזיה דבר אלים, משהו קיצוני, הם המתווכים והם יציגו את המציאות לילדים. התפקיד שלהם הרבה יותר קריטי".
"זיהינו שיש חלל ריק בנושאים של גיל ההתבגרות שמאוד מעסיקים ילדים ובני נוער ואין להם מקור מוסמך", מסבירה הילי חורב־קסוטו, מנהלת ערוץ הילדים, את הבחירה להעלות את הסדרה לשידור. "בהיעדר מקור מוסמך הם פונים למקומות שליליים כמו הרשת, שיש בה עולם ומלואו, ולא תמיד מגיעים למקור מהימן וסמכותי. לכן החלטנו להרים את הכפפה ועשינו זאת בליווי של פסיכולוג ילדים עם התוכנית של משרד החינוך כדי לייצר מוצר שיהיה כלי עזר. אני חושבת שיש בגל התקשורתי הזה המון התחסדות וחוסר נכונות של הרבה אנשים להסתכל למציאות בעיניים. לא המצאנו את הנושאים, אלא שיקפנו אותם ועשינו את זה בצורה מבוקרת ואחראית. בכל התכנים שהתעסקנו בסדרה היה מסר חיובי בצדם, הנותן כלים לבני הנוער והילדים. אני חושבת שלדמיין שאפשר לשמור על הילדים בסביבה סטרילית שבה הם אינם חשופים לשום דבר פוגע - זה נידון לכישלון. לכן יש חשיבות עצומה לתת להם חינוך שיצייד אותם בכלים שיאפשרו להם לזהות סכנות ואיומים ושהם ידעו בעצמם לסנן את ההשפעה שלהם ולהתמודד איתם".
"אלה שאומרים שהסדרה לא מתאימה לילד בן 8 צריכים להבין שלילד בן 8 לא ייגרם נזק מצפייה בתוכנית", אומרת חורב־קסוטו. "הוא לא יבין בדיוק כל דבר, אולי זה ישעמם אותו, אבל נזק לא ייגרם לו. לחשוב שהילדים האלה לא חשופים - זו בעיני היתממות. מספיק לי שתהיה ילדה אחת שבזכות הצפייה בסדרה תזהה הטרדה, אם יום אחד יטרידו אותה, תגיד לא ותדע ללכת לדווח על זה. זה מחזק אותי מול כל אלה שהתלוננו בכנסת".
התרעות פיקוד העורף