הסט של “חוק וסדר: מדור מיוחד" הוא כל מה שאפשר לדמיין, וגם כל מה שלא. האנגר עצום בגודלו שממוקם בצ'לסי פירס, בקצה המערבי של מנהטן. הוא מתפצל לעשרות מסדרונות, חללים, חדרים, אולפנים ואז עוד קצת מסדרונות, חללים, חדרים ואולפנים. גם כעיתונאית טלוויזיה שביקרה על סט אחד או שניים בחייה, לא היה לי מושג שככה זה נראה במציאות - אחרי שאת צופה בסדרה, על כל 16 עונותיה (עכשיו כבר 17), את מגבשת לעצמך איזו תמונה כללית של איך הדברים אמורים להיראות במציאות, כך שברור למדי שבסופו של דבר הם לא ייראו ככה בכלל.
בדיוק באמצע המשפט הזה נפתחת הדלת לחדר ההלבשה של פינו, ודרכה פורצת מי אם לא הרגיטאי בכבודה ובעצמה, שקפצה לתת לקולגה שלה מתנה ליום ההולדת (הבלונים לא הספיקו). היא לבושה בבגדי אוליביה בנסון, מוכנה לצילומים, מציגה את עצמה בנימוס וקוראת בהתלהבות “ישראל!" כשאשת היח"צ מסבירה את שמי המוזר לאוזן האמריקאית. אחרי 30 שניות היא כבר שוב מחוץ לחדר. מיותר לציין שדופק הלב שלי לא שב לסדרו מאותו הרגע.
אין ספק, “מדור מיוחד" היא מכונה משומנת ומהוקצעת. עשרות האנשים על הסט יודעים את מקומם ותפקידם וכולם מתזזים בחלל כמו דבורים חרוצות. בכל זאת, יש להם סדרת פריים טיים לייצר על בסיס שבועי. אף אחד כאן לא חושב על היום שאחרי, אם כי זה בלתי נמנע, במיוחד כשהם עומדים בפני סופה של עונה נוספת. “בסוף כל עונה אנחנו חושבים על זה", אומר אייס טי. “למשל בעונה הזו, הייתה לנו בהלה קטנה, כי 'אימפריה' עלתה לאוויר והיא פלשה לטלוויזיה כמו גודזילה. הם חרבנו לנו על הרייטינג לאיזו תקופה, חשבתי לעצמי, ‘לעזאזל, אני צריך לחפש עבודה'. אנחנו בטלוויזיה, טלוויזיה היא לא רק בענייני איכות הסדרה, היא גם בענייני רייטינג, רצועות שידור. יכולה להיות לך סדרה טובה אבל היא תשובץ בשישי בערב ותקבל רייטינג גרוע. היא תשובץ בשלישי בערב ותהפוך ללהיט. זה טיימינג מאוד סובייקטיבי. ואז באמצע הבלגן הוחלט שממשיכים לעונה ה־17. הייתי שמח לראות את הסדרה הזו מגיעה לעונה ה־20. אין לי תוכניות לעזוב אותה. הדבר הרע היחיד שיש בסדרה הזו, הוא שאי אפשר להשתתף בסרטים כשעובדים בה, כי עובדים עשרה חודשים בשנה. אבל באמת, זה החיסרון היחיד שלה".