מאז כניסתה של תני לבית, שי חי לא זז מילימטר מבלי שיקבל ממנה אישור

השבוע אור תפסה מושב של כבוד באגף הניצי למול הממשלה הקיימת בראשותו של שי חי, אחרי שצרחה את נשמתה עליו בהעמדה הפומבית. אור בנאומה הגיעה לדציבלים ששברו את זגוגיות הבית והאש שרשפו נחיריה, איימה לשרוף את הבית על כל יושביו.

כמעט כולם באו לחבק ולשבח את אור על הנאום חוצב הלהבות למרות שלפני שבוע הם העמידו אותה להדחה כדי למצוא חן בעיני אוהדי שי חי. עומרי נראה בבלבלות יותר מתמיד כי לא ידע למי הוא צריך עכשיו לגלות נאמנות, לשי חי, או לאור שלטעמו הכניסה נוק אאוט לשי ובטח עכשיו הפופולריות שלה תגדל. לבסוף החליט לא לתפוס צד ונשכב על קסניה השרועה במיטת האפיריון כמו המלכה קתרינה, השקיע ראשו עמוק בתוך צווארה ונישק אותה עד שכמעט נחנקה. עורך הדין המבריק שמתאמץ נואשות להישמע חכם למרות אי אילו סימנים של עילגות, הגיע למסקנה שהניצחון כבר לא בכיסו וכדי להגיע לפחות לגמר, כדאי ללכת על תפקיד "אלכס חולה אהבה". יכולנו אפילו להשתכנע שהוא באמת מאוהב ובשל לנישואין, אילולא היה מציץ בעין אחת למצלמה בזמן שהוא וקסניה מתנשקים צרפתית.

עונה זו היא גם בסימן סיפורי אימה של גיבורינו מוכי הגורל כשהיו ילדים. אור סחבה ילקוט שהילדים בכיתה שמו בו אבנים ומאז היא סוחבת על גבה את סבלם של כל החלשים בחברה. כמעט כמו ישו, אלא שהוא ידע לסלוח והוא גם לא הסתכל לאנשים בפה כמה הם אוכלים.

איציק סיפר על דודה מהגיהנום שכאשר היה מבקר אותה, במקום לשבת עם אורחיה, הייתה נעלמת לשעה ארוכה, בשביל לארוב לו ליד השירותים ולהגיד לו שהוא חזיר. היא בטח הייתה נורא שמנה, כזאת שיושבת על ילדים ומוחצת אותם והיה לה ריח רע מהפה. בגלל זה היום איציק מריח כל אוכל לפני שהוא טועם ממנו. הוא חיכה יותר מ-50 שנה בשביל לספר את זה בבית האח הגדול בפעם הראשונה כי זה הרגיש לו מקום סגור שאף אחד לא שומע. חוץ מאלף מצלמות וכל עם ישראל.

לבי גם עם שי חי, ולא בגלל שחטף על הראש מאור, אלא בגלל שמאז כניסתה של תני לבית, הבן אדם לא זז מילימטר מבלי שיקבל ממנה אישור. "אני הולכת לעשות פיפי וכשאני חוזרת, אתה מחכה לי על המיטה", פוקדת תני, ושי חי קופץ לדום. היא לא צריכה אפילו לקשור לו רצועה לצוואר. היא פשוט קמה והולכת, בידיעה שהוא תמיד ילך אחריה למטבח. ובמקום שהמסכן יוכל קצת להתמנגל עם שאר החבר'ה, הוא נאלץ לצפות בתני מתאמנת על זריקה למרחק של מקלות תפוחי אדמה ישר לתוך שמן רותח שמשפריץ על הכיריים והרצפה.

ובחזית אוהבי המוזיקה המזרחית, דודו מחשב מסלול מחדש אחרי ההעמדות הפומביות, בודק מי נגד מי ובעד מי כדאי לו להיות. הוא עושה זאת בערך פעמיים ביום, על פי הלך הרוחות אצל ילדי המגפונים ולמי הם צועקים הכי הרבה, וגם על פי רמתם הוורבאלית של בני שיחו. ככל שהוא לא מבין את המילים שהם אומרים, כמו בנאום של אור, כך הוא מתרשם יותר ורוצה לעבור למחנה שלהם.