במהלך תכנית הגמר הוכתר טילטיל גם כשורד האהוב ביותר בעונה על ידי למעלה ממיליון מצביעים מקהל הצופים. טילטיל זכה ברכב חדש ואמר "הקהל יודע מי משחק ומי אמיתי. זה אני".
אז אמנם טילטיל לא הפעיל מניפולציות שכלתניות כמו בוקי, אך מכיוון שידע שהוא לא הרקולס, ורחוק מלהיות הדימוי של השורד האולטימטיבי בעל השרירים ששואג כל הדרך אל הניצחון, הוא גייס כישרון אחר בשביל להתקדם במשחק. טילטיל גרם לסביבה לחבב אותו בעממיות הפשוטה שלו ובהבעת רגש ונאמנות טוטלית, לחבריו הקרובים. שחקן הכדורסל בעבר, שמעון אמסלם, למשל היה אפילו מוכן להקריב את עצמו על מזבח ההדחות בשביל להציל את טילטיל. גם החברות והברית שלו עם רוסלנה עזרה לו להגיע עד הלום, כי תמיד טובים השניים מהאחד.
אז מפגן כוח לא היה לנו פה, אבל בידור עממי ודרמות היו בשפע ובמילים אחרות: טילטיל עשה טלוויזיה טובה בעזרת אישיותו הקופצנית והצבעונית ועשה שימוש נבון דווקא בהיותו האנטי-גיבור המובהק בסיפור הזה. ות'כלס, אחרי שהפסיד את המכונית לכוכבי, הזכייה לגמרי מגיעה לו.