קול שאלה את סיונוב אם לדעתה שי חי ניתב את מעריציו להצביע נגדה והיא השיבה: "בכל שיחה אני שומעת את השם שי חי 20 פעמים. לא יודעת, צריך לשאול את המצביעים. הבנתי שיש כל מיני ספקולציות. בשלב הזה, זה לא יכול להרגיש טוב שיצאתי, כי כבר הייתי קרובה לסוף, מאוד רציתי להגיע לשם ורציתי ללכת לשם יד ביד עם החברים הקרובים שלי. בתוך הבית יש אנשים מקסימים. כל החמישה בהחלט ראויים. אני לא יודעת אם יש איזו החלטה אסטרטגית להצביע לאחד מהם, כדי לייצר איזו מציאות. בכל מקרה, מי שיזכה ומי שמקבל הצבעות וקולות ראוי בוודאות, ואני שמחה בשביל כל אחד מהחמישה שנמצאים שם עדיין".
"היה חודש בבית 'האח הגדול' שביליתי עם כאב מאוד גדול, עם הרבה מאוד בכי, וזה מאוד מאוד לא אופייני, אני בן אדם מאוד שמח, חופשי, חזק, פתוח", סיפרה סיונוב. "ברור שאמרתי שזה מאוד לא אופייני לי, אבל לקחתי אחריות על החלקים האלה, אלה גם חלקים שנמצאים בי. הסיטואציה הזו, המציאות הזו, מעלה את החלקים האלה החוצה. איך שעברתי בטלוויזיה ואיך שערכו, זה משהו שבטח שנמצא לי בראש ועוד יימצא עד שלא אצפה בעצמי, ועוד לא התפניתי. אנשים לפעמים סתם לא מחבבים בלי קשר לאיך שערכו או לא ערכו. אני רוצה לקוות, ולפי מה שאני שומעת מהחברים והמשפחה שלי, שעברתי כפי שהם מכירים אותי".
על היציאה מבית "האח הגדול" אמרה סיונוב: "זה מרגיש לי מאוד מוזר עדיין. אני עוד לא לגמרי מעכלת את הפערים בין העולמות, בין מה שהיה שם בפנים לבין מה שקורה כרגע בחזרה לחיים שלי. כי זה מאוד מאוד מוזר. יש משהו בניתוק הזה שמאוד משפיע על התודעה. אין מצלמות ואני כל הזמן שמה את היד על הצוואר לראות איפה המיקרופון. כל מיני דברים שצריך עוד להתרגל אליהם. אני יכולה להתלבש בחדר, אני לא צריכה להתלבש מתחת לשמיכה. כרגע אני חושבת על זה כל הזמן. אני מניחה שככל שהשעות והימים יעברו זה ידעך".
"רציתי לזכות", הודתה סיונוב והוסיפה: "לא יודעת אם רציתי קריירה טלוויזיונית, אבל הזכייה היתה משמעותית עבורי בשאיפות שלי להקים בית לנוער בסיכון. זה יכול היה מאוד לקדם ולעזור, אבל זה יקרה בכל מקרה. מצאה חן בעיני הפלטפורמה שאפשר דרכה להעביר מסרים שבעיני הם חשובים, ששגורים בפי כבר הרבה מאוד שנים. אם אגלה שהמסרים לא עברו אז אני אמצא עוד פלטפורמות. כרגע אני מחפשת עבודה ובית, במרחק הליכה מדיזנגוף סנטר, אם מישהו שומע על משהו".
התרעות פיקוד העורף