זה נמצא בכל מקום. בטלפון. בפייסבוק. בשיחות הברזייה. כל מי שאני מכיר, כולל ילדים, כבר חטף את זה חזק. הם מחליפים פרטי חקירה חסויים באמצע הלילה, ממלמלים שברי משפטים בדבר שערות, סוליות נעליים ודנ"א, ומדקלמים בעל פה את הביוגרפיה של א"ח, א"ק ושק"ר. כן, אין ספק. מדינה שלמה נגועה בקדחת זדורוב.
בכל מקרה, התוצאה היא תחושה קולקטיבית של התפוררות. של כאוס. כבר אין על מי לסמוך. וזה מה שהופך פרשה פלילית נקודתית לסמל של חוסר ודאות לאומי.
התרעות פיקוד העורף