אחרי איחוד הקבוצות, נוחתים כוכבי המרוץ למיליון ברומא. נשמע מפתה בגלל הרומנטיות, הריחות, הפסלים והחתיכים, אבל ממש לא. הם יעבדו כל כך קשה שלא יהיה להם אפילו זמן לרדת על צלחת פסטה באחת המסעדות עם המפות האדומות, ב-ויה ונטו.

אמנם פסטה הייתה והרבה, אך רק בשביל להסתכל, לא לאכול, ורק בשביל למצוא בתוכה אותיות שירכיבו שם של מאכל איטלקי. והיא הייתה כמו לבה רותחת, ולחטט בתוכה עם האצבעות היה כמו להישרף באש הגיהנום. "משימה מהשטן" כפי שהגדירה זאת אחת המשתתפות. רק אורי ובן, האחים מרקס, שתמיד שומרים על אופטימיות זהירה ומתנהלים בסלואו-מושן אדיר כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם, המשיכו להתעקש שהכול "צ'יל" (קריר או "קול") למרות להבות החום שיצאו מהסיר.

אף אחד לא ידע איזו מילה לחפש. אפילו לא המתולתלת שאוהבת בצקים ויודעת למנות אותם אחד אחד בביטחון מלא, עד שנאלצה להתפלל לאלוהים שיביא לה בינה, והמילה התגלתה בפניה במלוא הדרה. עמית מהכדורסל ובנו רז בכלל חשבו שאולי הם צריכים למצוא את המילה "צ'יקן מסאלה" שלא נשמע להם איטלקי, אז רז שינה את מסאלה ל"מרסלו". גם הם תוך שניות הוכו בנפלאות התבונה והגיעו למסקנה שבעצם הם מחפשים את המילה: פרמג'יאנו ואפילו ידעו לסדר את כל האותיות בסדר הנכון. כמובן שכולם שם מבלפים, מציצים אחד לשני ומעתיקים חופשי ואף אחד לא פוסל להם את המבחן.

נעמי וחן הגיסות בכלל חשבו שצריך למצוא את המילה: "דולצ'ה דה ויטה" (דולצ'ה ויטה – החיים המתוקים) ו-הופ, פתאום התגלתה להן השכינה ומעולם לא ידעו יותר בוודאות שהן מחפשות את המילה: פרמג'יאנו. לפחות הן לא חשבו שזאת עוגה כמו שחשבו צמד הצרפתים.

אחת הגיסות, מרוב שמחה שהיא וגיסתה הצליחו במשימה, נפלה בכל כובד משקלה "כמו הר מירון" על כסופת השיער האיטלקייה הקטנה, שהייתה צריכה לתת להם את המעטפה עם הרמז הבא. הסבתא נחתה על הגב ברעש אדיר, וכמעט שברה את חוט השדרה.

תשאלו: מהו ישראלי? לא רק לגנוב כיורים וברזים מבתי מלון, אלא גם לקפוץ על אנשים בחו"ל ולהפיל אותם לרצפה. וגם: להגיע ללוח המחסום ובמקום לבחור מהר זוג שהם רוצים לעכב, להתעכב על התמונה של עצמם ולהתבאס שהם לא נראים כמו בראנג'ילנה. וגם: לתת לנהג שיודע איך להגיע ליעד, מין כזאת צ'פחה על הגב, שהוא כמעט עושה תאונה.

רגע רומנטי, כאשר אדריאנו, באביריות אלגנטית מוצץ את הדם על ידה של אהובתו מונדה שנפצעה ממגרדת הגבינה במשימת הגבינה. כמובן שהדבר הראשון שעלה לי בראש כהיפוכונדרית מוצהרת, שזה ממש מסוכן להפגין אביריות כזאת בגלל כל הווירוסים של העידן המודרני.

כמה רגעים של אתנחתא הומוריסטית. אחד הצרפתים שנוהג באוטו אומר לחברו: "אתה העיניים שלי". חברו שמוחמא מהמלים החמות עונה: "גם אתה העיניים שלי". משיב לו חברו "לא לא, התכוונתי שתעזור לי לנווט".

ועוד בעגה צרפתית. ג'וזי אומר שהוא טוב במשחק: "מישמש", ומתכוון ל"שש בש".

אחד האחים (בן או אורי) שבדרך כלל מעדיף להיות במוד קבוע של מנוחה, אומר לאחיו כאשר הם נוסעים לפיאצה דל פופולו, שהלוואי וכל המשימות היו רק תוך כדי נסיעה במונית, וממציא את הקונספט: "יושבים למיליון".

בן הדוד של יעל, יוסיאל, כשהוא רואה את עצמו בתמונה שעל לוח המחסום, כמעט פולט את המשפט הידוע: "ראי ראי שעל הקיר", אך במבט שני הוא די מאוכזב מעצמו ומציע לכתוב מתחת לתמונה: "חייגו 100 לתרומות".

הצרפתים צופים בהערצה באבא והבן שמגרדים את הגבינה במהירות שיא. "הם נראים כאילו גירדו גבינה כל החיים, חסר להם רק פרה". האבא כאילו שמע את הדברים ומספר לבנו שבקיבוץ שלו הייתה פרה שקראו לה: רושקה. רגע, אולי הוא התכוון לאישה שטיפלה בפרות? מי לעזאזל יכול לעקוב אחרי כל הפרטים הקטנים כשהכול קורה מהר כל כך כמו על הפס יצור בסרט של צ'אפלין?

רגע משעשע אחר, כאשר יעל שפולטת מילים בקצב מסחרר עד שנדמה שהיא מדברת איטלקית ולא עברית, מתחננת לנהג שייסע מהר יותר, כאשר מסביבם ולפניהם, פקק דחוס וצפוף שאפילו סיכה אי אפשר להשחיל.

ואם חשבתי פעם שלוח המחסום (שבעצם הוא לוח הסכסכנות) מיותר לחלוטין, למדתי שאין טריגר טוב ממנו על מנת לדרבן את הרצים לרוץ מהר יותר, גבוה יותר וחזק יותר. "אני לא הולכת היום הביתה" מכריזה בתקיפות ספיר שראתה ששמו את שמה בלוח, והיא מתפוצצת מכעס והולכת להתאבד על המשימה.

דולצ'ה ויטה: כוכבי המירוץ למיליון הדהימו את האיטלקים

כוכבי המירוץ הגיעו לרומא, ועבדו כ"כ קשה, עד שלא היה זמן לרדת אפילו על צלחת פסטה. "משימה מהשטן" כפי שהגדירה זאת אחת המשתתפות, ורק אורי ובן התעקשו שהכל "צ'יל"