הזוגות במירוץ למילון צריכים להגיע לכיכר בה נמצא פסל פוסידון, לנצח בהטלת כידון ישר לליבו של קופידון ואחר כך להשתתף במירוץ מרכבות ברחובות רומא. מי שיגיע ראשון למדרגות הספרדיות יקבל את הרמז הבא. אופס, טעות בתסריט, בעצם הם צריכים להתחפש לפסלו של נפטון אל הים ולבקש מהעוברים והשבים נדבה, וכשיאספו לכיסם סכום של עשרה יורו - יעברו למשימה הבאה. אני בטוחה שאם המתמודדים היו שותקים, במקום הצעקות מחרישות האוזניים שלהם: "פליז פליז, גיב אס מאני, פליז הלפ אס", היו מגייסים את הסכום מהר יותר. המתולתלות לי וטל פעלו אחרת ופנו לרגש של העוברים ושבים וסיפרו כי אלפרדו ממקסיקו שהשתתף איתן במיצג הוא בעצם מרקו העצוב שזקוק לכסף בשביל לחזור הביתה לאימא שמחכה לו. גרציה, גרציה. 

במהלך הפרק, ספיר כנראה איבדה את זה לגמרי כשבכתה לנהג המונית שהיא לישראל לא חוזרת - כי החיים שלה שם בינוניים בלי מיליון שקלים. הנהג שהקשיב באמפתיה כאילו הבין כל מילה, חש שיש פה מצב חירום ונסע כמו מטורף אל נפטון, שבמקום להישאר בים ולעורר שם סערות, יצר בלאגן בכיכרות רומא. הצרפתים ג'וזי ואלכס העליזים התפוצצו מצחוק מתחפושות הפסלים ואילו עמית התבאס שמא פיני גרשון יראה אותו בטלוויזיה עומד כמו חנון באמצע רומא, כשהוא מניף ידו ולבוש בשמלה לבנה. רז הסביר לאביו שהם צריכים לגייס מישהו צעיר עם רוח ספורטיבית שיהיה מוכן שיצבעו אותו בלבן ויצטרף אליהם למשימת הפסל, ועמית הנבוך, שרגיל לנהל משא ומתן רק עם כדורסלנים קשוחים ומיוזעים, פנה בביישנות לילדה קטנה בת שלוש שנעמדה לידם והביטה בהם בסקרנות: "את רוצה"?. פה הסתכמה תרומתו הצנועה למשימת השכנוע, את השאר השאיר לרז.

ג'וזי ואלכס, המירוץ למיליון. צילום: עדי אורני
התמזל מזלם של הצרפתים ושל נעמי וחן כאשר תייר ישראלי שנקלע למקום, הוציא עשרה יורו ונתן אותם לכל אחד משני הזוגות. הצרפתים שרו: "או לה לה לה לה עם ישראל חי". ואילו אחת הגיסות ראתה בזה אות וסימן לבאות, קריירה מצליחה בתחום המשחק בתפקיד פסל חי בכיכר רבין, שם תוכל להרוויח חמישים שקלים בדקה. 

העשן הלבן: ארובה או מנגל?

המשימה הבאה הייתה להגיע לפיאצה ליד הוותיקן, המקום ממנו יוצא עשן לבן. לציון הכדורגלן נמאס מכל הפיאצות והוא הנחה את הנהג להביא אותם ל"פיצה". אחת הגיסות, גם היא נזכרה שהם לא אכלו כל היום והעניקה שם חדש לתחרות, "המירוץ לרעב". אביב, הכדורגלן השני, זה שבפרק הקודם התלונן שבשיעורי היסטוריה בבית ספר, במקום ללמד על פתיתים הם למדו על רומי העתיקה, הבין שבכל זאת היה מדובר במידע חשוב, עובדה שהוא מבין הבודדים שידע ש"עשן לבן" יוצא מהוותיקן. רוב המתמודדים בכלל חיפשו ארובה, מזל שלא הגיעו לפארק המנגלים בהרצליה. גם ספיר הפגינה ידע מרשים: לא רק שהיא ידעה שהוותיקן הוא מקום משכנו של האפיפיור (ויסלחו לה אלוהים וחסידי סאטמר), אלא גם ידעה איך קוראים לו. בערך. 

שיר ובר, המירוץ למיליון. צילום: עדי אורני

אדריאנו האביר והכישוף של ספיר


בפיאצה פורטה פיאה היו צריכים הזוגות לטפס על ארגזים שהם העמידו אחד על השני, ממש כמו מגדל בבל, במטרה להגיע גבוה אל קופסת טרמיסו קטנה. אדריאנו, באבירותו האופיינית, הציע שבת זוגו תעשה את העבודה הקשה ותטפס והוא, ברוב ג'נטלמניותו, יתמוך בה ויספק לה את הארגזים. אחרי מאמצים מייגעים מצד מונדה הבלונדה שעלו בתוהו, נאלצו השניים להתחלף בתפקידים. הצרפתים לא ממש השתגעו על משימת הארגזים וג'וזי שאל אם אפשר לתת להם משימה אחרת שקשורה למטקות, כי הם ממש תותחים בזה. הם ציינו שכצרפתים, הם לא ממש ספורטיביים ולא עושים כלום כל היום, ובכלל, אם הם היו נשארים בפריז, הם היו הראשונים להפגין נגד רפורמות העבודה החדשות של הממשלה הצרפתית.
בכל אותו זמן, האחים מרקס, בן ואורי שפלן, עדיין מגרדים גבינה במשימת הצומת הפרה-היסטורית של העונה הראשונה, בשאנטי באנטי ראוי להערכה. בר ושירה מתברברות במונית בדרך למשימת הארגזים. "יא, הנה זארה", אומרת אחת מהן וכמעט מחליטה שזה הזמן למסע קניות.  ספיר האמביציוזית, שיש לה שיווי משקל ממש "מוש", הפעילה מאגיה שחורה וצעקה לעבר הבנות ששמו את שמה על לוח המחסום: "הסגולות הולכות הביתה היום", ובאורח פלא, המתמודדת הסגולה שבדיוק טיפסה על הארגזים - טראח, נפלה.