אל תאמרו משעמם, תגידו על הקרשים: הפרק הכי יבש במירוץ למיליון

המתמודדים באיטליה ממש לא מספקים את הסחורה. גם כשהגיסות מאיימות ללכת הביתה ואלכס זורק את הדגל שנוחת על אפו, הסיוט לא נגמר

מיקי לוין צילום: נועם גולדשטיין
ג'וזי ואלכס, המירוץ למיליון
ג'וזי ואלכס, המירוץ למיליון | צילום: עדי אורני
3
גלריה

בינתיים, מכול המשפטים שהכי חשוב להגיד, אי שם בארץ המגף ובדרך למשימה גורלית, בוחרת גלי לציין בפני דניאל תוך שהוא נוהג באוטו, שיש לו יובש בידיים. באותו רגע, הייתה לי הרגשה שהפרק הולך לייבש אותנו.

רצו ללכת הביתה. נעמי וחן. צילום: עדי אורני
רצו ללכת הביתה. נעמי וחן. צילום: עדי אורני | רצו ללכת הביתה. נעמי וחן. צילום: עדי אורני

למה הצופים צריכים לשמוע את כל אחד מהמתמודדים מסביר מה הוא צריך לעשות במשימה, אחרי שרון שחר כבר הסביר זאת? ולאחר מכן, הגיסה הסרבנית בכל זאת מחליטה להישאר ולעשות את המשימה. איזו אכזבה. כל כך רציתי שפעם אחת מישהו יראה שיש לו ביצים ובאמת יקום ויעזוב כי נשבר לו. מין עזיבה בסטייל "פרנקלי מיי דיר, איי דונט גיב א-דם" של רט באטלר ב"חלף עם הרוח". האחים אורי ובן כמעט עשו זאת, כשלרגע קצר רצו לצאת מהמכונית ולהשתקע באחת החוות הירוקות היפהפיות, לאכול ביצים ישר מהתרנגולת ולעזאזל המירוץ למיליון.

משימת הדגלים והניסיונות הכושלים והחוזרים לבצע אותה הייתה סיוט שלא נגמר ובשביל הצרפתים ממש "אימפוסיבלה". אילו היו לפחות צועדים יפה ועושים כבוד למדינת ישראל, אבל אפילו הגמדים של אריק אינשטיין מ"מדינת הגמדים" צעדו יפה יותר כשיצאו למלחמה, לראשם כובע פלדה ובידם סיכה חדה. יעל הרימה את הברכיים כל כך גבוה עד שכמעט בעטה לעצמה בראש, וג'וזי צעד כמו מלח שיכור על ספינה מתנדנדת. במקום להתרכז במשימה, הוא התרכז בחילזון שהוא רוצה לאכול, כי שמע שבאיטליה הם נורא טעימים. והמתולתלת, במקום לצעוד, קיפצה כאילו היא בחוג לריקודי בטן, ואני - עם רגשי הנחיתות הישראליים שלי, רציתי לקבור עצמי מתחת לשמיכה ואריבדרצ'י רומא.

בן ואורי שפלן. שאגו במשימת הדו-קרב. צילום: עדי אורני
בן ואורי שפלן. שאגו במשימת הדו-קרב. צילום: עדי אורני | בן ואורי שפלן. שאגו במשימת הדו-קרב. צילום: עדי אורני

והכי התבאסתי מהצעקות. ועוד בעברית. לפחות האיטלקים, גם כשהם צועקים, הם נשמעים כאילו הם שרים. וכולם צעקו אתמול, לא רק לי וטל שצווחו כמו תרנגולות בהפרעה. אפילו האחים בן ואורי שבדרך כלל שאננים יותר מהפרות שמטיילות להנאתן ברחובות בומביי, פרצו בשאגות לזירת הגלדיאטורים כאילו הם הולכים לקרוע לגזרים את האריות ששחררו מהכלובים. אז או שהם כולם היו על ספיד, או שהאספרסו החזק של הטרמיסו עשה את זה. בכל מקרה, אחרי יום עבודה ואחרי שהשכבתי את הילדים לישון, ממש לא מתאים לי כל הרעש הזה. הצעקות כל כך ערערו אותי שהתעצבנתי על כולם, ובעיקר על תנועות הפנטומימה המתואמות של יעל ויוסיאל, שבטח עשו עליהן אלף חזרות לפני כן.

ולסיום: אתנחתא קומית - אלכס וג'וזי חביבי הקהל אוכלים הרבה חצץ עד שהם מצליחים לבטא את המילה חצוצרה: "זה מכוער להגיד 'אני שרתי עם חצוצרה'", חושב אלכס בקול, וג'וזי מסכים ומתפוצץ מצחוק.

תגיות:
המירוץ למיליון
/
איטליה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף