גם אתמול, חיכיתי וחיכיתי לאיזשהו טוויסט בעלילה, לאיזשהו ניצוץ מדליק שישנה סדרי עולם, אבל נאדה ושום דבר. אולי מלבד המקרה המוזר של ג'וזי, ששבוע שלם מפמפמים לנו בפרומואים שייתכן והוא נחבל באחת המשימות ושבר צלעות, ואנחנו כבר במתח וכוססים ציפורניים, כי הצרפתים עושים את העונה. לבסוף, חוץ ממשבר נפשי קטן שארך כמה דקות, ג'וזי בריא ושלם ו-בק אין ביזנס בחתיכה אחת, תודה לאל.
ואז מגיע הזוג הרביעי והחמישי והשישי לאסוף זיתים, ובפיאצה נבונה במשימת הפפראצי כולם בשוק שטום באום הסלב טרח להגיע לרומא לכבודם, כאילו ששילם על זה מכספו. בין אפיזודה אחת לשנייה יש הרבה רעש רקע "יששש, יווווווו, וואווו" (באותו סדר ממש) ואז הם משתפכים בפני המצלמה על כמה זה היה קשה, באותן מילים ואותן תגובות כאילו כולם למדו שעורי עברית אצל המורה פנינה שלימדה את כולם את אותו אוצר מילים.
חלאס. רוצים שינוי. למה לא לבטל למשל את כל הקטע של לוח המחסום? למה למשוך את הזמן עד סוף הפרק ועד שכל אחד מהזוגות בודק אם "שמו אותנו, או לא שמו אותנו?" כדי לשמוע שוב את ספיר צועקת: "בחיים אני לא חוזרת הביתה?" כאילו שלמישהו אכפת. או למה אי אפשר להוריד את רוב הקשקשת שלהם למול המצלמה ולהשאיר רק כמה משפטים פיקנטיים, ואת הבנאלי או המובן מאליו להשאיר על רצפת העריכה?
למה לא לערבב קצת את סדר הגעתם של הזוגות לביצוע המשימות ולתת לנו לנחש מי הגיע ראשון, שני או אחרון? או להתחיל את הפרק דווקא מהסוף להתחלה, סתם בשביל הקטע, וגם בשביל לשבור את השבלונה המוכרת. או להריץ במהירות את הדמויות בקטעים האיטיים שחוזרים על עצמם? למה חייבים לראות כל זוג וזוג מתי, למה, מדוע ואיך הוא עשה את המשימה? אפילו שעורי פילוסופיה באוניברסיטה פחות מייגעים.
התרעות פיקוד העורף