תיאטרליות, משפטי מחץ הורסים, שנינות - כל אלה מסמיילי והלאה. כל שביכולתו להציע זה שתיקות מתמשכות, שבהן איש לא יודע מה מתרחש במוחו.
זמן לעלילה, אגב, כמעט לא נותר, ואני לא יודע איך מישהו הצליח להבין אותה אם לא קרא את הספר לפני כן. הלקח האישי שלי היה שלה קארה לא נולד לעיבוד מתוסרט. הסרט העתיק “המתופפת הקטנה" לא ראוי הרבה יותר להתייחסות מעמיקה. גם “בית רוסיה" צלע בקושי את דרכו אל הכתובית “הסוף".
ועל כן מומלץ בכל לב לצפות בה. בהחלט מומלץ. גם כדרמת מתח, גם כסדרת ריגול. בעולם ספרות השפיונים יש סופר ריגול אחד אי שם בשחקים, ואי שם למטה מתהלכים עוד כמה. ואולי אפילו יתעורר התיאבון בצופים לקרוא כמה מספרי ג'ון לה קארה, ואז בכלל ייצאו מכאן ברווח.
התרעות פיקוד העורף