אתמול למשל היה אחד הפרקים הכי קורקטיים שראתה העונה. במקום שיעופו ניצוצות של כעס ותסכול לכל עבר והזוגות יתחילו לריב כמו מתמודדי ה"אמזונס" שלא חוסכים במילים שהאוזן לא סובלת, גיבורינו ב"מירוץ" התנהגו כמו ג'נטלמנים שכרגע קבלו תואר "סר" ממלכת אנגליה. יוסיאל העניק ליעל, שבדרך כלל רגילה להתפוצץ מצחוק, את מלוא ההבנה והאמפטיה, כאשר הייתה על סף דמעות ושבירה ולא יכלה יותר להמשיך במשימת האוכל הקוריאני ההזוי והמוזר. ציון שריחם על אביב המקיא את כל החריף שתקע לעצמו מהבישול האסייתי, לקח על עצמו לעשות את המשימה בעצמו ולהמשיך בלעדיו, בתקווה שחברו יבין לבד את הרמז ויצטרף אליו בקרוב להמשך מסע הייסורים הקולינארי. מי צריך את רבינוביץ', כשציון בסביבה? לפחות ציון לא מחלק כדורים פסיכיאטרים סתם כך. גם המתולתלות ניחמו אחת את השנייה וגילו הבנה ורגישות, שלא לדבר על האחים שדווקא בלסו את האוכל בהנאה גדולה, אך לא שכחו לזרוק לעבר המתולתלות המתייסרות דברי תמיכה, ולגמרי פרגנו כשהן סיימו את המשימה לפניהם.
לפי הפרומו של הפרק הבא, המתמודדים שוב יתישו אותנו בריקודים ובשירים. ואני שואלת, למה לא חל חוק ההתיישנות על משימות שכבר היו ומזמן נס ליחן? לפחות, לפי הפרומו, ג'וזי נקלע למשבר בפרק הבא. למה ג'וזי בכה דווקא כן יכול לשמש ככותרת מדאיגה ומסקרנת, כי מי לא רוצה לראות את הצרפתים בפינאלה?
התרעות פיקוד העורף