ושוב אני מוצאת את עצמי מעלעלת בתפריט שהוצע לי על ידי הבשלנים הנלהבים והחרוצים ולא מוצאת איזושהי מנה שתגרה לי את החושים והחיך. על הצלחות שהוגשו לשופטים לא מצאתי מראות מפתים במיוחד. הטרטר של תום הזכיר לי חתיכות בשר גסות שנגסו בהן לוחמים באיזשהו סרט על תקופה עתיקה, בה ככל הנראה הבישול לא היה מעודן במיוחד. גם שניצל הבקר של נוגה (שהשופטים דווקא אהבו) היה מכוסה בכל כך הרבה מחית עגבניות שאי אפשר היה ליהנות מהמראה שלו.
עוגות הגבינה הקטנות של לירון אולי היו טעימות, אך הנגיעה של נוזל הנענע על כל אחת מהן הוסיפה להן מראה דלוח. גם האוכל של סופיה, שזכתה אף היא לעלות לגזוזטרה, נראה מנחם ומחמם את הלב, אך עדיין לא המצאת המאה.
הסידור של פלחי הפירות שיהונתן עיצב כפרחים על אחת ממנותיו, נראה ילדותי. הטורטליני במילוי ריקוטה על מצע של קרם פלפלים של גל, נראה טעים ודווקא יפה למראה - אך עדיין לא שוס שהפיל אותי מהכיסא, כמו גם פאי החצילים של לירון שנראה מבטיח, אך עדיין בנאלי ולא מקורי במיוחד.
במי כן נהנתי לצפות? בעמית חיה טויטו, שלא משנה את עורה על מנת להיחשב סופר מקורית ולהתחיל להשתגע עם שילובים מוזרים. היא דבקה במתכונים מוכרים לה מהבית ואם היא מוסיפה להם טוויסט משלה - הוא עדין ולא מהפכני עד כדי כך שכבר לא ניתן לזהותם או להגדירם. עמית הפתיעה עם העוגה שהכינה במילוי גבינה וריבת עגבניות שרי שהייתה נראית יפה וחגיגית על המגש ובטוח טעים - כי מה יכול להיות רע כאשר אתה נותן ביס בבצק רך שריח השמרים נישא ממנו והוא רטוב מבפנים בעגבניות מתוקות וריקוטה מעודנת?
השופטים הבטיחו לנו עונה שהדרישות בה קפדניות יותר ואי לכך היא תעלה על כל העונות הקודמות, אך בינתיים המהפך לא פה והבשלנים המתמודדים עדיין לא אנשי בשורה.
זוכרים את חן הקוסמטיקאית שברחה באמצע טיפול בקליינטית והשאירה אותה רתוקה למיטה, תקועה בתוך מסכת מלט, על מנת לרוץ למרכול הקרוב לקנות מצרכים? אתמול, להפתעת כולם, היא הודחה, אך לא לפני שאירע אירוע לא מכונן במיוחד מבחינה חברתית, כאשר היא ביקשה את עזרתה של גל, בת זוגה לדו קרב, והאחרונה לא נענתה.
מאסטר שף היא תוכנית שכיף לצפות בה לא רק בגלל החגיגה הקולינרית שמתרחשת לנגד עינינו, אלא גם בגלל האינטראקציה בין המתמודדים שעוזרים אחד לשני ומפרגנים אפילו ברגעי מתח ובדקות האחרונות שנותרו לסיום המנה. ציפיתי שגל האמביציוזית, בעלת התארים האקדמיים, תעניק לפחות חיבוק מעודד ליריבתה כאשר זו הובסה - ג'סטה אלמנטרית שאותה לא צריך ללמוד באוניברסיטה. אך במקום זה היא רצה שמחה למרפסת, שוכחת שמאחורה נשארה מתחרה שחלומה התנפץ.