ילדים, היכונו להתמכר למסך. "פלאשבק", סדרה יומית חדשה עלתה אתמול בערוץ הילדים בהוט, והיא מציגה את קורותיהם של תלמידי תיכון, שמתמודדים עם כל הבעיות של בני גילם: אהבה ראשונה, דימוי עצמי, לחץ חברתי, הגשמת חלומות, בריונות, אלימות ברשתות חברתיות, נטייה מינית, חברות, נאמנות, שנאות ועוד. בקיצור, חומרים מהחיים.
את מוכנה לסערה? אני שואלת אותה. והיא, שזה לה הראיון הראשון בחיים, עדיין לא יודעת למה לצפות. אני תופסת אותה במהלך יום הלימודים בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. "בכל שעה שתתקשרי כנראה תמצאי אותי פה", היא צוחקת. "הלימודים אינטנסיביים, אבל מאוד מתגמלים. המורים פרגנו לתפקיד, כל עוד הוא לא פוגע בלימודים. טוב, זאת עבודה כמו כל עבודה".
"לא. הם פרגנו. כולנו רוצים להגיע לשם ועוברים את כל התהליך הזה ביחד, אז כשמישהו משיג משהו או יוצא החוצה, זה מלא בפרגון. במהלך הלימודים למדנו לדעת שמקצוע זה לא רק כישרון. מי שיתמיד וישקיע וילך עד הסוף, יגיע לאן שהוא רוצה".
"אני מחוברת לעולם הבמה ובאה מרקע של שירה, ריקוד ונגינה. אבל לדעת שאני רוצה להיות שחקנית ידעתי רק אחרי הצבא. אז התקשר אלי עידן ליפר, מי שהיה הבמאי שלי בלהקת הנוער 'השכנים של ציץ'' ואמר שהוא פותח מסלול לימוד של מחזות זמר, וזה יהיה על מלגה מטעם עיריית תל אביב. אמרתי יאללה, ננסה. במהלך הלימודים הבנתי שאני מתחברת לעולם הזה ורציתי להתמקצע במשחק, לא רק במחזות זמר".
"דריה היא מצחיקה ולעתים שלומפרית. מאוד רוצה להתאהב. רומנטיקנית אדירה, אבל זה לא מצליח לה. היא מאוהבת במישהו שעושה לה חיים קשים, בעיקר כי היא בכיתה י' והוא בי"ב. אני דומה לה בחברותיות, גם החברים שלי הולכים איתי לכל מקום, כמוה. אין לה פילטרים, היא חיובית ואופטימית. גם אני מאוד אופטימית ומנסה לשמוח וליהנות ממה שיש ולהסתכל קדימה".
"בתור ילדה אהבתי את כוכבי הנוער של תקופתי. הייתי מכורה לסדרה 'המורדים' וממש רציתי להיות שם. גם החלומות שלי כיום קשורים לעולם הזה: פסטיגלים, ריקוד ושירה. אני רוצה לפתח את המוזיקה שלי, אבל כרגע כותבת רק למגירה. בינתיים אני מאחלת לעצמי להמשיך להתפרנס מהתחום הזה, ולעשות את מה שאני אוהבת".