בשלב זה, התערב הללי בשיחה ותהה: מה הגזמתי? יא מאיר, איפה הדביקות הייתה מאיר? דואג לך, מתעניין בשלומך, שיחה אחת עניינית וטובה", אבל קופמן חתך אותו ושאל: "מתי היית ענייני בחייך?"
מליניאק, שעד כה היה שקט, הזכיר למאיר איינשטיין שלפי הכללים שהוא קבע, "לא עושים פה הנחות לאף אחד, אז קוף אל תתחיל להיות לי רך", אך קופמן הגדיר את עצמו לא כרך אלא כרכרוכי, ואז הציע לאיינשטיין: "בוא נהרוג מישהו, הרבה זמן לא הבאנו גופה".
הללי קטע בשלב זה את השיחה עם סקופ מפתיע ושאל את איינשטיין מתי הוא הספיק להתראיין. איינשטיין התפלא לנוכח השאלה ויוני הרחיב: "יש פה פוש" 'מאיר איינשטיין: רוצה לשדר כל עוד אני יכול". איינשטיין הכחיש את הראיון ואף אמר שמעולם לא אמר דבר כזה, מה שגרם למליניאק וקופמן לפנטז על תביעה, אך אז שאל מליניאק את איינשטיין: "רגע, אתה מכחיש שאתה אוהב לשדר?"