היא לפעמים אובססיבית, קוטרית בלתי נלאית, נודניקית ודרמה קווין אבל שני יוצרת תנועה ומהלכים בתוכנית. כשהיא בסביבה, האוויר לא עומד, הוא זז ועושה גלים, ולא רק בגלל הליכת הדוגמנית שהיא אימצה לאחרונה כשהיא חוצה את חלל הבית בעקבים ענקיים, אלא בגלל שהיא מצפצפת על כולם ואומרת מה שבא לה ואיך שבא לה.



אז נכון. שהיא מעצבנת, אבל היא רהוטה, אינטליגנטית ונחושה לא להיות עוד אחת מהעדר. היא אפילו אמרה ראשונה "לא" במשימת החיוביות ופילסה דרך לאחרים לנהוג כמוה. אם לא הייתה עושה כן, לא בטוח שהיינו שומעים את נאסרין ותאלין שרות על "באבא", ולא היינו רואים איך האח עשה תרגיל מסריח לאורנה כאשר האמינה שהיא עומדת לקבל שיחת טלפון מילדיה ובסוף התברר שזאת הייתה כוכב שהסתלבטה עליה.



עדן סיכמה את אורנה במשפט קצר וקולע: "היא מתקתקת את העניינים בקלילות ואלגנטיות". לשני היא אומרת  שהיא חברה שלה, למרות שהיא אוהבת אותה בערך כמו שאובמה אהב את נתניהו, אולם באותה נשימה היא גם יודעת לעמוד על שלה ולהשאיר את שני פעורת פה וחסרת מילים, כאשר זו מאשימה אותה בחוסר נאמנות. 



אם חשבנו עד כה שאביחי ומעיין גנבו את ההצגה, טעינו. הסיפור שלהם, מתחיל להימאס ולמצות את עצמו ולא משנה כמה שפכטל שיזוף האח ישפוך עליהם. אביחי מאבד את עצמו כאשר הוא בונה את עיקר אסטרטגית החיזור שלו אחרי דעת הקהל, על ידי החיזור הרומנטי העיקש אחרי מעיין. יש צדדים מעניינים יותר באישיותו מאשר להיות סתם קזנובה, ובמקום לתת להם ביטוי, הוא עסוק בלהתחנף אל מעיין. אז שלא תטעו. הוא משתמש בה להתקדם במשחק, לא פחות מאשר היא משתמשת בו. 

מתחיל למצוץ. אביחי ומעיין
מתחיל למצוץ. אביחי ומעיין



חמימו יזכה בפרס הנכסף 


מי שמצליחות כרגע להעביר אליהן את הפוקוס הן אורנה ושני, והיריבות ביניהן מעניינת יותר מכל ההתמרחויות של מעיין ואביחי אחד על השנייה. 
כאשר כוכב הייתה בבית, היו צחוקים. אחרי שהלכה, התחילו ההתייפחויות, כמה שהוא התרגש ובכה מהכוס שהוא נוהג לשתות ממנה ושחברתו שלחה לו. מילא, היה בוכה על מברשת השיניים שלו (שלא בדיוק מצליחה לשמור על ניקיון פיו), אבל על כוס? 
 
חוץ מזה שמיצינו את קטעי הגעגועים שלהם לבני המשפחה והחברים שבסך הכול נמצאים במרחק נגיעה. הם בוכים כאילו נפרדו מאהוביהם לנצח, כמו ב"קזבלנקה" ו"תמיד יהיה לנו את פאריס". אז די עם השימוש החוזר הזה של הבית שמחכה להם בחוץ, על מנת ליצור התניה שברגע שמזכירים אותו, הממטרות בעיניים אוטומטית מתחילות לנטוף. זה כל כך צפוי שזה משעמם.

דווקא אביחי נגע ללבי יותר כאשר בפנים דוממות ויבשות מדמעות, הקשיב ביחד עם מעיין לשיר "תסתכל לי בעיניים". אני גם חושבת שזה יכול היה להיות טוויסט מעניין ומפתיע אילו תאלין, במקום לבכות, הייתה מודיעה לאבא שלה: תשמע, יא באבא, לא עשיתי שום דבר רע ואני לא אבוא להתחנן בפניך שתסכים לקבל אותי. 
 
אומרים שכאשר שניים רבים, השלישי זוכה. בסוף, חמימו מבית שאן שמדבר כאילו היו לו אבנים בפה, ולא מעורב בשום סכסוך בבית, יזכה בפרס הנכסף, כי הוא חביב ומצחיק ולא מוכן שיצבעו לו את השיער בכל צבעי הקשת ולהיראות כמו מרשמלו.