אביחי אוחנה, אחד המתמודדים החזקים ביותר בבית האח הגדול של העונה הנוכחית, חושף עוד טפח מהאישיות המורכבת שלו, שהפכה אותו לאחד מהנושאים המעניינים בבית המדובר במדינה. עוד לפני שנכנס לבית האח, התראיין אוחנה לתוכנית "אנשים", וסיפר שם על חייו לפני שנכנס לבית ועל הקשיים איתם התמודד בחייו: "הדבר היחידי שהתבאסתי עליו זה שהחלום שלי להיות בשייטת נגוז. הכל התנקז לשם אז כשזה לא קרה אז שברתי את האישיות שלי. אני זוכר גם שאמרתי לרופא 'טייס אני לא אהיה', אז הרופא צחק ואמר "חוש הומור זה יעזור לך בחיים". אני זוכר שכעסתי על הרופא איזה שנתיים ועל אלוהים כעסתי אפילו יותר". 

"אני זוכר שרציתי להתגייס לשייטת, ואז הבנתי שיש לי מחלה גנטית שגורמת בסופו של דבר לעיוורון מוחלט. בברים ומועדונים, אני עיוור לחלוטין, שם ישימו לב כי אני אחפש את המזלג על השולחן, פה אני רגיל לחדר ולסביבה. לא רואים עליי, אני נכה שקוף, מחר אני כבר לא אהיה נכה שקוף. כשאצא החוצה וינסו לתפוס אותי, אז תדעו. 

אוחנה סיפר על חייו, עוד לפני שהמחלה תקפה אותו: "גדלתי בחינוך דתי. בגיל שבע ההורים שלי חזרו בתשובה, התחלתי לשמור שבת, והמשכתי להניח תפילין ואז שהגיע הקטע הזה עם הראייה. זה די ריסק אותי, ואפילו גרם לי לכעוס על הבורא כי אני אומר את השנים הכי טובות נתתי לך. אבל דווקא אז חזרתי בתשובה של החיים. הלכתי עם כיפה הייתי עושה התבודדויות וקורא. למדתי תורה כל היום היה לי קטע כזה של חזרה כאילו. זה חיזק לי את האמונה. זה לא משנה שאין לי כיפה על הראש כרגע.

אין לי כיפה על הראש כי אני רוצה להתחבר לכולם. יש לי את זה בנפש ואני יודע שכיפה כאילו בהגדרה שלה זה מקטלג אותך כמשהו ואני לא רוצה שתהיה את הגדר הזאת ביני לבין אנשים

כשנשאל מדוע נכנס לבית האח אמר: "היו לי 15 דקות תהילה, אז אמרתי לעצמי שאנצל אותם. אני יודע שכל מילה עושה בלאגנים, זה מבדר אותי, זה משעשע אותי ברמות. 

על איזה טייפקאסט אתה נכנס?
"חמישה תקנים אני מחזיק: פסיכולוג, חתיך, מצחיק, חכם, ונכה. אני יודע מה התקן הראשון שלי, עיוור שעף על עצמו. הם ירחמו עליי מראש, ויעשו הנחות, אני שונא רחמים, בגלל זה פיתחתי רגישות. אני עוקץ, אני סתלבטן, רואים שאני טוב לב, רואים שאני רע בשביל להקליל אווירה, אני לא רוצה להיראות חלש ורקורבן, בסה"כ אני בריא, אני לא רואה טוב, זה בעסה, אבל אני חי, מתפקד, פעיל, אינטיליגנט, מה רע לי? 
אוחנה חזר לעבר ואמר: "בכיתה ט' אני עובר לישיבה במירון, לומד שנה, אחרי שנה משחררים אותי מהישיבה כי עשיתי שטויות, הייתי שובב. דחפתי חזיר בר לחצר של המורה. תאמיני לי שבישיבה הזאת אין אנשים נורמטיביים, אלה האנשים הכי משוגעים בארץ. ראש הישיבה תמיד אמר שהוא יודע שיש לו את הישיבה הכי טובה כי זה כמו שלבית חולים טוב לוקחים את הפצועים הכי קשה, אז ככה זה אצלו. כל הפצועים הכי קשה. אז, כשהגעתי לאילת, לא היה חינוך דתי מכיתה י', אז הייתי בתיכון חילוני, הדבר היחיד בתיכון שעשיתי בתיכון היה להוריד את הכיפה. אתה יושב עם בחורות כל הזמן, זה יותר חילול השם שאתה עושה דבר כזה. 
עכשיו כשאתה מכיר בחורה, המראה לא משחק תפקיד
"אני יודע בדיוק איך היא נראית. הרמב"ם אומר שצריך שתהיה לך אישה יפה בעיניך. אם לא, אין לך עניין. נכנס רווק, לא עף על זוגיות, כמה כבר אפשר לעשות בשלושה חודשים"?