אף פעם לא הבנתי למה צריך לתאר בפרטי פרטים כל משימה כאילו מדובר במבצע לנטרול המנהרות בעזה. מה אכפת לי היכן נמצאים השירותים של הכלא, או מה הם אוכלים, ומי אמר מה ולמה, בעיקר כשמדובר באסירים אנמיים חסרי חיים שמשחקים אותה מאוהבים, והצליל היחידי שבוקע מעבר לסורגים זה קול צחוקה ההיסטרי של שני. רמת הקיטשיות של עונת הזוגות כל כך דביקה, שבא להכניס אצבע לגרון ופשוט להקיא את כל המתוק והדביק הזה. מלבד אולי אינדל שבאמת נראה שהוא ברקיע השביעי ומאוהב כמו ילד מתלהב.
למזלי לא החמצתי את הביקור של אימא של אביחי. היא לא שפכה דמעות בלי סוף כאילו העולם הגיע לקיצו וצריך להיפרד מאנשים אהובים. שנית, היא לא הרעיפה על בנה מחמאות מוגזמות, וצמצמה את מספר המעריצים שלו, ממדינה שלמה שיושבת רתוקה כולה למקלטי הטלוויזיה כולל הדרוזים בצפון והבדואים בדרום שצופים אך ורק באח הגדול כאילו אין טלוויזיה בכבלים עם מיטב סרטי האוסקר, לבני המשפחה והחברים בלבד. בנוסף, היא גנבה את כל ההצגה של העונה כולה בשתי מילים בלבד: "שמשון ודלילה", כשהיא רומזת על הקשר בין בנה ומעיין. עוד לא הייתה אימא כזאת באיזשהו ביקור משפחות בשום עונה שהייתה יותר ישירה וגלויה, וידעה להכות בבטן הרכה ודווקא ממקום של אהבה ודאגה.