דן מקשיב ועושה פרצוף: נו טוב, שיהיה. אני לא יודעת אם לחמול עליו כי הוא מפחד ממנה, או לכעוס על חוסר האונים שלו. מה הפלא שמרוב תסכול לפעמים הוא מתנהג מוזר, מזנק מהכיסא בהתקף אמוק, חוטף את הבלונים של יום ההולדת של מעיין, ומקפץ בסיבובים כמו חתול שרודף אחרי הזנב של עצמו.
תובנות גדולות לא היו בפרק ההדחה אמש מלבד התגלית שבבתי הספר לא מלמדים את סיפורם של שמשון ודלילה. אחרת איך נסביר את זה שמעיין לא הכירה אפילו את שמם של השניים?
סוגיה נוספת שעלתה בפרק היא מערכת היחסים המוזרה של אביחי עם אימא שלו. מצד אחד, הוא מודיע למנחים שהוא אוהב אותה ומצד שני, נורא הפריע לו שהיא הניחה את היד על שמשת החלון בתנועה שכאילו נוגעת בידו. בעצם הוא רמז שאמו מעמידה פנים, כי היא יודעת שהוא והיא נמנעים מנגיעה. אפשר לחשוב שהיא חטאה בחטא ההיבריס.
התרעות פיקוד העורף