הישרדות 2017 יצאה לדרך ו-17 מתמודדים נפגשו באי הקסום פאלאוון שבפיליפינים. כבר מהמפגש הטעון הראשון אפשר לצפות שהולך להיות שמייח, וכל יפי הטבע מסביב יופר על ידי הכיעור האנושי, בצורת צביעות, קנאה, תככים ומזימות. חוסר השיוויון המגדרי בולט גם העונה, בדומה לקודמותיה, כשהמיצג הנשי עולה על גדותיו. דוגמניות לוהטות בבקיני לעומת הליהוק הגברי האנמי. מתי פעם אחת לשם שינוי עורך התוכנית ישכיל להבין שגם לנו הצופות מגיע להתרווח על הספה ולשטוף את העיניים? 

הם עוד לא הספיקו לקטוף את הקוקוס הראשון שלהם לארוחת הבוקר, ולאלון, מאמן הג'ודו מירושלים, כבר אצה הדרך לכרות ברית עם שניים מהמתמודדים, שיותר מאוחר יתברר שהייתה שווה כקליפת השום, כאשר הוא לא עשה מאמצים מיוחדים לבחור באחד מהם לקבוצה שלו. לא רק נתי המפקח הטכני התאכזב ממנו, רז הכדורסלן עם הריבועים בבטן, ומסוג הגברים שחזקים מבחוץ אבל חלשלושים מבפנים, הבטיח לאלון שבהמשך הוא יחכה לו בסיבוב. 


גם אצל קבוצת הבנות נצפה אי שקט, ועוד לפני שהספיקו לנקות את המייק אפ ולהשיל מעצמן את בגדי הנשף שאיתם הגיעו לאי, כבר נשבה רוח רעה, והיא לא הגיעה מכיוון האוקיינוס הצלול והמרהיב. עדי, שונאת נשים מושבעת שלומדת אדריכלות וכל הפמיניזם הזה הוא קשקוש בעיניה, לא באה בטוב לכמה מהבנות, שבעיניה הן "זקנות". לא שזה אכפת לה, כי יותר חשוב לה למצוא חן בעיני הבנים, שעם אחד מהם היא מתכוונת להתחתן. 
אפרופו פמיניזם. בתחילת הפרק חשבתי שזו עשויה להיות עונה יותר מעניינת מקודמותיה ושונה מהן כי זו תהיה הפעם הראשונה ששבט נשים יתמודד לאורך התקופה כולה מול שבט הבנים, מה שיכול היה להעניק לנו, ה"מין החלש", בוסט של עוצמה נשית. כמה התאכזבתי לגלות שבילפו אותנו, ושני השבטים החדשים שנולדו אתמול יהיו מעורבים.
לילה ראשון קשה עבר על כוחותינו, הן בגזרה הגברית והן בזאת הנשית. בר, הדוגמנית הדקיקה והשברירית כנראה סבלה מהיפותרמיה קלה וכמעט התעלפה לנו בידיים. רז העצום והחזק עם הריבועים בבטן, שמכונה על ידי נתי נרקיסיסט (ואפילו מבטא את המילה בשלמותה, ולא "נרקיסט" כמו מישהו מריאליטי אחר), החליט לישון בישיבה, מוכן לזינוק ובריחה במידה וחרגול או כל זוחל מצוי אחר יחליט לטפס עליו. מסתבר שהכדורסלן מת"א, מפחד מג'וקים למרות שהוא מחפש רק "פייטרים" אמיתיים שיצטרפו אליו. 

רגע נדיר של העזה טלוויזיונית
חבורת הזכרים, שנצמדו אחד לשני בשעת לילה מאוחרת בתוך הג'ונגל, מהודקים היטיב בחיבוק אמיץ כשהם מכינים עצמם לשינה, נראו כמו תמונה שנלקחה מאיזושהי חינגה בתקופת רומי העתיקה המושחתת והמתהוללת. ניכר היה שידו המכוונת של בימאי הורתה לכל אחד מהם עם מי להתגפף ועל מי להניח את הראש. רגע נדיר של העזה טלוויזיונית, בעיקר כשמדובר במפגן גברי של שרירים מנופחים המאיימים להתפוצץ בכל רגע.  
לא ממש הבנתי את הרציונאל מאחורי הרעיון לתת לבנות לבחור בבנים שהן רוצות בשבט שלהן, או להיפך, כאשר שני המינים הכירו אחד את השנייה רק לפני דקה וחצי. לבחור בגד בחנות לוקח יותר זמן. 
דמות נשית שהתחברתי אליה הייתה טניטה, פסלת הגוף מאשקלון שלא רק שלא נרתעה מהתולעים הענקיות שהרגישו כמו בבית בתוך שק מלא צואה, והיא פילסה דרכה ביניהן בשביל למצוא מפתח, אלא היא ניחנה גם בעין טובה ובוחנת כאשר קבעה שמשהו במבט של פרשן הכדורגל זהבי, לא עובר לה חלק בגרון. 
לא בטוח שמחכה לנו עונה עם ביצועים פיזיים מרשימים, על אף מצעד ההרקולסים החסונים והבנות החטובות לתלפיות שנצפו אמש על המסך הקטן, אולם תככים ועימותים יהיו גם יהיו.  הדחתה של דניאל הייתה אכזרית ולא הוגנת, ומצאה עצמה בחוץ על לא עוול בכפה. לפחות לא שלחו אותה להתבודד על אי אחר כמו שעשו למודחים בקדנציה אחרת, ואז החזירו אותם ושלחו אחרים במקומם והעונה פשוט סירבה להסתיים. 
גיא זוארץ, כהרגלו, נוטף שרמנטיות וחיוכים אך גם יודע לעקוץ בקטנה ולהזהיר בחביבות את כולם מחטא היוהרה, כי בכל רגע נתון "הכול יכול להשתנות".