הריאליטי החדש של קשת "רק רוצים לרקוד" ספג לא מעט ביקורת עם עלייתו לפריים טיים של ערוץ 2: אמרו שהוא תבניתי, ממחזר טרנד שהפך ללא רלוונטי לפני עשור, שהוא לא נותן כבוד למחול ושהוא מרגיש כמו כל תחרות כישרונות שראינו לפני כן. אך הביקורת על התוכנית, שמגיעה מכיוונים של אנשי המחול והאקדמיה מצביעה על בעיות יסודיות הרבה יותר: "רק רוצים לרקוד" מקבעת סטריאוטיפים, מכניסה יותר מדי מילים למקום בו הן מיותרות, ומדירה מעולם הריקוד כל מה שלא נראה לא מספיק מוכר – כשהיא הופכת רקדנית מודרנית ואמיצה שבוחנת את גבולות הז'אנר, עם קצת קמח על הבמה – לבדיחה.
"לפעמים נראה כי 'רק רוצה לרקוד' יושבת מאד צמוד לסרט "סטפאפ", המאבק בין הקלאסי להיפ-הופ כביכול פותח שאלה על מה הוא ריקוד: נעלי פוינט או נעלי ספורט? גברי או נשי? אלה שנדמה שבמאבקים כמו במאבקים, לעיתים קרובות המהות אובדת", אומרת ליאת דרור, ראשת מסלול כוראוגרפיה ותנועה מביה"ס לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר: "כשמקצינים סטראוטיפים קל ליפול לקלישאות, אולי בתוך הדיבור הבלתי נלאה על וירטואוזיות, על 'סטאריות', על הדרת הגוף - "כמה חתיך" מישהו, ולא איך הוא רוקד - מתמוסס קצת הריקוד, תנועה פשוטה, נוגעת, בלתי אמצעית, מחול שיכול להגיע אל לב הצופים".
מבחינת זמן מסך, התוכנית נותנת יותר מקום לדיבורים של השופטים והמנחים מאשר לריקוד עצמו – האם זו בכלל תוכנית מחול?
"ריקוד אינו מילולי וככזה יש בכוחו לבטא את כל אשר לעיתים מילים מקטלגות, מגדירות, כשהוא מחבר בתבונה בין הפיזי לרגשי, הרבה מעבר לכל טכניקה שהיא, הוא יכול לגעת בנו היכן שמילים אינן יכולות. הסיפורים האישיים, החזרה אל המילים מייצרות את ההיפוך, במקום שיורחב הטווח, הוא מתקבע בתוך תבנית מוכרת".
מה דעתך על הדרך בה מוצגים סגנונות ריקוד לא רגילים? כמו זהבית ורנסו, שביצעה ריקוד עם קמח על הבמה?
"אם מדברים על תבנית עדיף שהקמח יהיה בתוכה - שלא יחרוג מגבולות ה'מותר', שלא ילכלך. כל כך הרבה במות התמלאו בצבעים, אדמה, בדים וריחות וחלקם לא רק שלא היו נלעגים. אלא אפשרו להמוני צופים לראות ולחוות מחול שואל, חוקר, בועט לעיתים, חי ונושם".
"אני מרגישה שזו תכנית ריאליטי, שלעיתים היא בוחרת מראש אנשים לא על פי יכולת הריקוד שלהם אלא כדי להלעיג אותם, שכביכול תהיה נקודת השוואה, עלבון הוא ב-DNA של עולם המחול, עד שלפעמים שוכחים שאפשר בלי. ובכלל, לא הכל עומד על היציבות, לפעמים אפשר ליפול, לרוץ, להתגלגל (אסי עזר עשה זאת בחן רב), לנסות זה לא ההיפוך מלהיות מקצועי, זאת הדרך לברוא, ליצר, להעז".