אתמול בהישרדות צפינו באחד הפרקים היותר משעממים של העונה, ואלמלא ריח ההמבורגרים והלחמניות הטריות שנישא באוויר, שהפיח מעט חיים בחבורת המורעבים ועורר אצלנו את בלוטות הרוק, אפשר היה לוותר לגמרי עליו. גם לא מצאתי כל הבדל בין מה שהם צילמו עבור משפחותיהם לבין מה שאנחנו רואים פעמיים בשבוע על המסך הקטן. אותו ים, אותם עצים ואותם קוקוסים. כישרונות גדולים או רעיונות מקוריים לא התגלו במהלך חווית הצילום. כולם צילמו ואמרו למצלמה את אותם דברים. "פה אנחנו ישנים, פה אנחנו מכבסים, תראו הנה קוקוס, והנה ורד המאפרת עושה לכם שלום". כמו כן, נושא הגאווה הוזכר שוב ושוב על ידי כל אחד מהצלמים. "אני בטוח שמשפחתי מאוד גאה בי" (בעיקר כשהם עומדים בשורה דבוקים אחד לישבנו של השני ושיניהם נוקשות מקור).



בכל מקרה, הקופים החמודים שמדי פעם אנחנו רואים אותם מקפצים על העצים לא זכו להיכנס לפריים, גם לא צמחים נדירים, ואף לא רגע אחד היתולי ומשעשע, כמו בעונה של בוקי נאה, כשקפץ עירום לתוך הגלים והפך לאטרקציה לאומית.



אפילו מעיין אכזבה. פתאום, סתם כך, באמצע החיים היא החליטה שהיא עושה תיקון ורוצה למצוא חן בעיני כולם ולהיות נחמדה ומתחשבת, כי זהבי אמר ששונאים אותה. תארו לכם את מירי רגב מתחנפת ל"שוברים שתיקה".



יוסי בובליל. ממש כמו "הרוזן ממונטה קריסטו". צילום: אוהד רומנו
יוסי בובליל. ממש כמו "הרוזן ממונטה קריסטו". צילום: אוהד רומנו



גם יוסי החליט לשנות אסטרטגיה ולהתקרב דווקא לאנשים שנחשבים אויביו, ואחרי זה הוא יקטול אותם אחד אחד, ממש כמו ה"רוזן ממונטה קריסטו" (חי בסרט).



הניסיון של ההפקה לקרב בין הקבוצות העוינות על מנת לעשות טלוויזיה המחנכת לפיוס ושלום, יצר תמונה מזויפת של אחדות. ורד צילמה ואמרה שחשוב לה מאוד שמשפחתה תראה כמה שהאווירה במחנה שמחה והאחדות חוגגת, כאשר רגע לפני זה היא נשבעה שהיא תעשה הכול כדי ששגיא ומעיין יהיו מחוץ למשחק, וזה אף יהיה חשוב בעיניה יותר מלזכות במיליון. יתרה מכך, היא פשוט התמוגגה לראות את מעיין סובלת ונעלבת מהביקורת שזהבי הטיח בה. כנראה שצריך להגדיר מחדש את המושג "אווירה שמחה".



לא מפתיע היה לגלות שכל אחד בחבורה "המאוחדת" הזאת, עסוק רק בעצמו ורגישות יתר היא לא מן הצדדים החזקים שבו. את האוכל המגרה שהם אכלו אצל השף, הם תיארו לפרטי פרטים, למיכל שלא זכתה כמוהם להתענג על המבורגר עסיסי משפונדרה ואנטריקוט.



הבינה אתמול שרגישות יתר היא לא מהצדדים החזקים של חבריה. צילום: אוהד רומנו
הבינה אתמול שרגישות יתר היא לא מהצדדים החזקים של חבריה. צילום: אוהד רומנו



שגיא: "למנה ראשונה קיבלנו פטריות מוקפצות עם רוטב".


מיכל: "וואלה...".


נתי: "היה טעים רצח, אכלתי שתי לחמניות".


שגיא: "ולא תאמיני, קיבלנו המבורגר עם אננס".


מיכל: "אולי ס'תמו?"



בריאליטי כמו בריאליטי, לפעמים המשחק מכור, ובגלל שיקולים כאלה ואחרים מחליטה ההפקה את מי להשאיר במשחק. למשל, כל מי שהודח עד כה מהאי, לא קיבל את הפריבילגיה לחזור למשחק, ועוד עם פסלון חסינות, כפי שהתמזל מזלם של מנגיסטו ויוסי. לא פייר? איפה ואיפה? כבר התרגלנו.



בסופו של יום, כמו שחבורת הנועזים התכנסה על החוף והמתינה ארוכות לגיא והוא לא בא, כך גם אני חיכיתי כל הערב לאיזושהי פואנטה והיא לא צצה משום מקום. השאלה היחידה ששאלתי את עצמי בסוף הערב הייתה: איך זה שבר הדוגמנית בולסת בתיאבון רב המבורגרים שמנים ונשארת רזה ודקיקה?