"זה קרה לפני 29 שנים, גדלתי במושגים של שנות השבעים-שמונים, חייתי חיי סקס, סמים ורוקנרול. זה שבר אותי, זה הכשיל אותי ולא הבנתי למה". לכבוד עלייתה של הסדרה "כיפת ברזל", ב"קשת", דיברנו עם השחקן דני שטג ("עניין של זמן", "הפוך" ו"אולי הפעם") על תהליך החזרה בתשובה שלו, שהביא אותו בין השאר לשחק בסדרה. שטג, שמשחק רב צבאי בפלוגה של מתגייסים חרדים, גילה את מקור ההשראה שלו לתפקיד: "אמרתי 'כל הגדולים שאני מעריץ אותם הם נמצאים שם, לא הבנתי למה לי זה לא הולך. באיזשהו מקום הנפש שלי ביקשה משהו רוחני, ביקשה תשובות".

"הבלבול היה מאוד גדול, גם בעיתונות פעם כתבו משהו אחד, פעם משהו הפוך, כל פעם סתרו אחד את השני. חיפשתי לאן אני יכול ללכת, קראתי גתה, גרסיה מארקס, שפינוזה וגם זה התגלה לי כדמיון, לא היו שם תשובות ברורות, וגם אם הייתה איזו תובנה, היא התגלתה לי אחרי 100 עמודים", ממשיך שטג, "חבר שלי הציע 'תקרא את התנ"ך', הוא בכלל לא דתי. אמרתי 'אין לי כוח לחזור לבית הספר, לכל הסיפורים האלו, אברהם אבינו, פרק כב', פרק כז'. הוא אמר לי 'תנסה לראות את זה בעיניים שלך ואולי יהיו לך תובנות אחרות'".



"התחלתי לקרוא בתחתונים וגופיה בבית, מבראשית, והמשכתי הלאה והלאה, אמרתי 'אני רוצה לקרוא, לא יזיק לי לראות בעיניים שלי ולא דרך הלימודים לבגרות'", משתף השחקן, "לאט לאט הגיע תובנה מטורפת. זה הגיע אליי אחרי קריאה וניסיון התעמקות. השארתי את הספק איתי כל הזמן, אבל השארתי גם משהו תמים שאומר שאולי זה אמיתי. האמת פרצה, ועד היום, במשך כמעט שלושים שנה, האמת לא מפסיקה להכות בי. אני לומד משניות, גמרה, זוהר, פנימית התורה ומוסר. כשאני עושה צעד שהוא לא לפי התורה, אני נופל לכל מיני צרות, אם זה לתאוות או דברים שאחר כך לא טוב לי איתם, וכשאני מתגבר או פעול לפני מה שאמרו לי, אז ה'שלט רחוק' עובד".


כיפת ברזל. צלם : אוהד רומנו

ספר לי על התפקיד שלך?
"אני משחק הרב המחלקה, הוא לא משגיח כשרות, הוא לא ניג'ס, הוא האבא של החיילים, ודואג להם, גם בבעיות הלכתיות כחרדים, וגם כשהם צריכים מישהו אנושי, כי המפקדים הם קשוחים. אם הם צריכים לב הם פונים אליו".

אתה מתחבר לדמות?
"אני מתפלל הרבה שנים, ככה שזה פוגש איתי, זה נושא שמאוד קרוב אליי. אני לומד בישיבה בבני ברק, ישיבה ליטאית מאוד רצינית, אני מתפקד כגבאי בית הכנסת. אבל יש לי גם חיבור מאוד חזק עם העולם החילוני. אני מאמין שעולם התורה לא מנותק מעולם המציאות, עולם התורה מצטייר בעיניי מי שלא מכיר אותו כדבר שמנותק מהמצאות - אני לא בזרם הזה. אני לא רואה את עצמי כצדיק, אני לא בדיוק מדייק בכל המצוות".

"יש בתפילה כל יום משהו שנקרא 'תחנון', ובתחנון כל אחד, גם החרדים הכי אדוקים אומר 'אשמנו, בגדנו, גזלנו'. לא סתם אומרים את זה, כי לכל אחד יש את החטאים שלו. ככה שאני לא רואה את עצמי צדיק ולא כמישהו רשע מרושע. כל אחד וההשתדלות שלו, אם בן אדם משתדל להיות טוב לסביבתו ולחבריו, גם אם אין לו שום קשר לדת, למה שאני אחשוב עליו דברים רעים? אני גם מאוד אוהב את הצבא, נהניתי גם כששרתתי בתפקיד קרבי, וגם כשהצטרפתי ללהקה צבאית. כך ששתי המציאויות האלו גרמו לי להרגיש נוח בתפקיד. חוץ מזה, הסתקרנתי לראות את עצמי עם זקן".

דני שטג, "כיפת ברזל", קשת 12

איך היו הצילומים?
"המפגש עם השחקנים החדשים שהגיעו למקצוע היה מרתק. עבור חלקם זו הייתה הפעם הראשונה שהם משחקים על המסך. הרמה שהם הביאו הייתה מאוד גבוהה, הבגרות שיש בהם, זה היה מרענן. התלהבתי מהמפגש עם הבמאי אלון זינגמן ("שטיסל"), שעשה עליי רושם של אדם שמבין עניין, אוהב, אדם קול שעובד בלי לחץ. הרגשה של שלווה גורמת לי להביא את עצמי לתפקיד ממקום אמיתי יותר".

איזה הכנות עשית לתפקיד?
"רציתי לראות בשטח איך העולם הזה פועל. ביקשתי מההפקה שתארגן לי יום בבסיס בשומרון, לראות איך הרב מתפקד, איך המטבח, איך החדרים, כיוון שזה שונה לשמוע על זה מלראות את זה בעיניים. המפגש שם היה מדהים, זה מראה שאני לא רגיל לראות, חיילים עם ציציות, וכיפות, חלקם עם כיפות שחורות רצים בשטח ועושים מטווחים".

דני שטג, "כיפת ברזל", קשת 12

"המג"ד שלהם הוא קצין קרבי ללא עבר דתי, ודווקא אותו הכי נהניתי לשמוע כי הוא כל כך מתגאה בחיילים שלו. הוא סיפר לי שבהתחלה הוא חשש כיוון שלא היה לו קשר לדתיים, וזו הייתה האחת ההפתעות הגדולות שלו. היחידה עד כדי כך הצליחה שהיא הפכה ל-3 פלוגות: 'נצח יהודה'. אני חשבתי שזו יחידה של חנונים, שמושכים אותם כ'נישה' למי רוצה להתגייס. אבל מסתבר שיש נהירה גדולה של חרדים לעשייה צבאית, זו הצלחה גדולה, וזה הפתיע אותי".

ספר על חוויה מיוחדת מהצילומים
"אחת החוויות שהכי זכורות לי התרחשה כשאחת מהדמויות בסדרה נהרגה, ואני הייתי אמור לסגור את שק הפלסטיק ששמים בו את הגופה, צילמו אותי ואמרו לי לסגור את הריץ' רץ'. זו הייתה הסצנה האחרונה שצילמתי, ואחרי שמאוד נקשרתי לאותו החייל, מאוד התרגשתי לראות אותו מאופר כמת, וזה שבר אותי, פרצתי בבכי".