האיש שטבע את תרי"ג מצוות, שהן עיקרי האמונה היהודית, כתב את יצירתו המונומנטלית "משנה תורה" בעשור שבשנים 1177־1167 ואת "מורה נבוכים", ספר הפילוסופיה היהודית, בשנים 1191־1187, נפטר בגיל 68 (ב־13 בדצמבר 1204), ולמרות המחלוקות, סביר שנטמן בטבריה.
"שלא כמו בסדרות קודמות, כשעמדו לרשותי הארכיון של ליבוביץ' או ראיונות עם גיבורי הסדרה ב'הנובליסטים', בעבודה על הרמב"ם נדרש הרבה יותר. זהו אינו עוד חכם יהודי; יצירתו חוצה קווים וגבולות", אומר רוזנווקס.
היה זה הרב קאפח שטען כי הרמב"ם הוא כמו ראי: "כל אחד שקורא ברמב"ם, רואה את בבואתו ולוקח את הרמב"ם למקום שמשרת אותו".
ואכן, לרמב"ם היו תפיסות רבגוניות, פילוסופיות ורציונליות של אמונה ומדע, לצד פוליטיות קיצוניות. הוא נחשב לפילוסוף מוסלמי: הוא כתב עשרה ספרי רפואה בערבית. הספרדים רואים בו חכם ספרדי משלהם, ממש כמו סרוואנטס, ולפסלו בקורדובה עולים לרגל אלפי תיירים. בפרק הראשון תועדו תיירים קוריאנים נרגשים.
ולא רק ספרדים וקוריאנים; גם אינטלקטואלים חילונים אוהבים את הפילוסופיה הרמב"מית; החרדים מאמינים בחלקים מתורתו הענפה; חב"ד מתחברים למשיחיות שלו; הדתיים הלאומיים אימצו את תפיסותיו הפוליטיות; ולא מעט מפסיקותיו נוגעות בחיינו עד היום ועד בכלל.
"חלקים בציבור החרדי לא קוראים את 'מורה נבוכים' - מחשש לכפירה", מספר רוזנווקס. "יש בהם כאלה שלא מתייחסים לפרסונה, אלא רק לפסיקות מסוימות ואומרים: 'יש רמב"ם שאומר ככה'. אגב, אחד המרואיינים סיפר שהתארח בסוכת שכנו החרדי, שם התקיים דיון על הרמב"ם, ולפתע אחד הילדים שאל ביידיש: 'אבא, הרמב"ם היה פרענק?'. לא קל לחרדים עם הרמב"ם, שטען, בין היתר, שאין דבר כזה 'השגחה פרטית', כלומר: אלוהים לא סופר את חטאיך ולא מעניש אותך. לאדם חרדי זו אמירה מזעזעת. זו הרי נשמת אפה של היהדות. הרמב"ם לא האמין בתחיית המתים, ודבק באריסטו ובכמיהתו להישארות הנפש".
"הוא התנגד לגישה ההופכת את התורה 'קרדום לחפור בה'; צידד בלימודי נשים וכתב: 'אישה שלמדה תורה, יש לה שכר', אך יצא בחריפות נגד הלימוד בבתי המדרש, בטענה שלימוד גמרא הוא בזבוז זמן, וציווה לנצל את הזמן ללימודי פילוסופיה ומדעים (לימודי ליבה) שבהם ראה את מימוש הבריאה. אחת מאמירותיו הידועות היא: 'שמע את האמת ממי שאמרה' (פתיחת ההקדמה לפירושו למסכת אבות). אך היו גם לא מעט סתירות בדבריו, ואחת הידועות בהן: האיסור לעזוב את ארץ ישראל, ובוודאי שלא להגר ממנה למצרים, כי זה בדיוק מה שהוא עשה".
שנתיים וחצי עבד רוזנווקס על הסדרה, שצולמה בשלוש יבשות, עד לתמונות הסיום בקבר הרמב"ם בטבריה. "מדהים לגלות שהרמב"ם, שאסר על השתטחות על קברים – קברו הפך מוקד עלייה לרגל", הוא אומק.
התרעות פיקוד העורף