"החודש האחרון היה קשה לי מאוד. כמו כל כך הרבה נשים, גם לי יש סיפור של תקיפה מינית, וההוצאה של הסיפורים האלה מתישים מבחינה רגשית. הלכתי הלוך ושוב, ולא הייתי בטוחה אם הייתי צריכה לדבר. אילו יכולתי לדבר, האם זה מבטיח שמישהו היה יכול לשמוע אותי?", כתבה כהן, "הותקפתי מינית לפני שלוש שנים, זה היה זמן אפל בחיי. אמא שלי גססה מסרטן, ולא היתה לי שום תמיכה מסביבי לעבד ולהתמודד עם האונס. קברתי את הכאב והאשמה כדי לפנות מקום לכאב ולהתמודדות עם מות אמי, שקרה שלושה חודשים מאוחר יותר. אפילו עכשיו אני מתמודדת עם רגשות אשמה, דאגה מופרכת שבדרך כלשהי אני אשמה. אני לא יודעת מאיפה הרגשות האלה מגיעים. התנייה חברתית שהכל תמיד אשמת האישה? העובדה שלא יכולתי להרחיק מישהו מהגוף שלי היא איכשהו בגללנו? לא הוא אשם?".