במילים אחרות: הפסדתי במירוץ, אבל הרווחתי מבחינת ידע ולמידה. בהחלט, פינאלה מכבד ומרגש ממישהי שלא הסתירה את העובדה שהיא לא התלמידה המצטיינת בכיתה. אז מה אם היא אומרת "מחשוש" במקום מחוש? או לא יודעת את פירוש המילה "קומפטישן"?
אביבית כהרגלה, עמדה שם לצידה של הני, שקטה וצנועה כפי שהייתה לאורך כל המסע עד כה, והלוואי וזוגות אחרים רעשנים ומוחצנים היו לומדים ממנה לשתוק מדי פעם ולא לקשקש את עצמם לדעת, כמו נטע למשל. אף פעם לא הזדהיתי יותר עם דמות בעלילה מאשר עם עומר אחיה של נטע, שאתמול בפרק ההדחה ישב איתה במונית וסבל אנושות מרוח הפטפטת שנחה עליה על דא ועל הא ועל רק השד יודע מה, כאשר אצלי בראש רצות המילים של הפרסומת לנורופן: "כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש". שלא לדבר על הצרחות שהיא שלפה מגרונה למראה הג'וקים ושגרמו למקומיים שעמדו וצפו במחזה, להיראות מאוד מודאגים לנוכח התקף החרדה הקשה שהייתה נתונה בו.
גם אן בת זוגה של ירדן הייתה במצב פסיכוטי קשה למראה המקקים, וגם הני. ועכשיו כשאני חושבת על זה, למה לא להפוך את הזוחלים האלה לנשק יום הדין, במקום להשקיע כל כך הרבה כספים בפצצות מתוחכמות? אין כמו ג'וק חלקלק, עם "מחוך" (מחוש, גרסת רגב) מדגדג, שיכול לגרום להיסטריה המונית ולתבוסת האויב.
משימת הג'וקים העלתה סוגיה שאף פעם אף אחד לא חקר אותה לעומק: איך יצור זעיר כל כך ופחדן שלא נושך ולא מזיק, מצליח להפחיד כל כך, ומה קורה לאלקטרונים במוח כשהם נתקלים בו? אין ספק שמהיום והלאה, לשיר "לה קוקרצ'ה" (הג'וק) תהיה משמעות חדשה ומיוחדת בעיניי.
סוף סוף, בפרק ההדחה, יש משימה שיש עימה גם מאמץ פיזי וגם למידה, כמו המשימה להרים פלדה כבדה בשביל לגלות מתחתיה את אחד הציורים המיוחדים של פרידה קאלו הציירת הלאומית של מקסיקו. היטיב לפרש את תוכן הציור רגב הוד, שמיד קלט שהציור מכיל את כל המהות של מקסיקו, הענייה אולי בחומר, אך עשירה ברוח, תרבות ואמנות. ולמרות ההבנה הזאת, מסתבר שג'וק אחד קטן משמעותי הרבה יותר.
התרעות פיקוד העורף