יש אמירה פוליטית?
חנן: "זה אף לא אג'נדה אחת גדולה, בסוף מספרים סיפור, ובתוך הסיפור, ברגעים הקטנים ובקונפליקטים, נמצאות כל מיני מחשבות ודעות שלנו על העולם הזה. אין דגל אחד שאנחנו מנפנפים בו. אם מישהו עוקב אחרי 'עספור', 'פצועים בראש', 'מכתוב' ו'שאטו אין כרם', והוא ינסה להעביר קו, הוא ימצא שם את ישראל, על המורכבות והקונפליקטים שלה. אנחנו לא מייצגים את המציאות באיזשהו 'מבט על', אני חושב שגם בדמויות שאנחנו כותבים ומביימים, אנחנו חלק מתוך הדבר הזה, לא מסתכלי עליו מלמעלה".

האם זה מתקשר למצב בארץ, יוקר המחיה, עסקים שנסגרים?
חנן: "כן, אבל ברמה נינוחה, זה לא לוחץ את זה. זו קומדיה, זה פריים טיים. אנחנו רוצים לעשות לצופה נעים, מסרים לא עוברים בלחץ אף פעם. חוץ מזה שאנחנו כותבים, אנחנו גם מנהלים עסק, יש לנו בר, שהוא אחד ממקורות ההשראה שלנו לכתיבת הסדרה. אנחנו נכנסים לכל מיני התעסקויות של כמה עולים מוצרים ובכמה אנחנו יכולים למכור אותם, התעסקויות שבסוף אנחנו הופכים אותן לחומרים לסדרה".

איך עובדים יחד על כך הרבה? גם סדרות, גם קולנוע, גם בר?
גיא: "אנחנו לא אחד בתוך השני, אנחנו נפגשים לעבוד, זה מקום העבודה שלנו, ומה שמנהל את הדבר הזה זה הפרוייקט. מבחינתנו העובדה שאנחנו עובדים הרבה שנים יחד רק הופכת את זה ליותר קל, כיפי ונכון".
חנן: "דווקא העבודה יחד גורמת לדברים לזוז יותר מהר, אנחנו כבר לא מבזבזים זמן על אגו. בהרבה שותפויות שמנסות להירקם בין אנשים, לפעמים זה מנגן נורא יפה, ולפעמים זה לא מנגן, מכל מיני עקבות שהן אישיות. אם כבר הרווחנו אחד את השני, ויש בנינו את הדיאלוג הזורם הזה, אז השמיים הם הגבול, זה יכול להיות סרט, סדרה, הצגה, או כל דבר".

איך אתם מיישבים חוסר הסכמה מקצועית שיש ביניכם?
חנן: "במכות" (צוחק).
גיא: "כמו בית משפט, אם יש לך טיעונים נכונים וזה מנומק, אז זה מנצח".

חברי עספור. צלם : אלדד רפאלי, יח

קרה שהגעתם לריב?
גיא: "ויכוחים כן, ריב לא ממש".
חנן: "בסוף אנחנו מייצרים רעיונות ואנחנו עובדים בעולם הדמיון, ושום דבר בעולם הדמיון לא שווה את זה שנריב. זה ויכוח שנגמר בכך שצד אחד צדק והשני זרם איתו, ויש לנו כל כך הרבה כאלה בכל יצירה שאנחנו עושים, שאנחנו כבר לא יודעים להגיד מה של מי, ומי התעקש על מה. יש דברים שזוכרים, את הרוב גם ככה לא. מי צדק בוויכוח על הסצנה הזאת? זה לא מעניין את התחת של אף אחד".
גיא: "זה לא משנה, בתמלוגים אנחנו גם ככה חצי חצי".

יש לכם מגע זהב, כל מה שאתם עושים מצליח נורא. מה הסוד?
חנן: "שמראש זה יהיה זהב, ואתה רק צריך לגעת בו" (צוחק).
גיא: "אני חושב אנחנו יודעים לספר סיפור, וזהו. אני לא חושב שקיבלנו הבטחה ממישהו בעולם הזה שיאהבו כל מה שנעשה. עד היום טפו-טפו-טפו, הבחירות שלנו הוכיחו את עצמן, ואני מקווה שזה ימשיך. האינדיקציה שלנו לכל דברים זה שיהיה לנו כיף, אם לנו לא כיף ממשהו בתהליך, אז סימן שמשהו לא היה נכון. כל זמן שאנחנו נהנים, אז איכשהו ההנאה עוברת לקהל".

אין פחד שאחרי שהכתירו אתכם, ואמרו שכל מה שתעשו יצליח, אתם עלולים לא לעמוד ברף הזה?
גיא: "הפחד הזה הוא לא אמיתי, כי מבחינתנו אנחנו תמיד עוברים אותו הדבר, אנחנו לא אומרים 'הפעם נעבוד כדי שזה יצליח'. ולכן אנחנו לא מצפים לאיזו תגובה ספציפית כזו או אחרת. להפך, הרבה פעמים המבקרים לא תמיד אוהבים אותנו, אבל אנחנו עובדים עם הקהל שלנו, ומבחינתנו אנחנו רוצים שהקהל ייהנה ממה שאנחנו עושים".
חנן: "אין לנו בתהליך העבודה משהו כזה שקוראים לו 'זחיחות', אין את ה'יאללה הקהל הכיף, זה יעבוד, זה סבבה'. כל מוצר אתה עובד קרוב לשנה. אנחנו בפרמיירה של סדרה, ואם אתה הולך אחורה שנה תראה איך בא הרעיון, ונכנס לכתיבה, הצטלם, נכנס לעריכה, ואנחנו שוברים את הראש. עובדים על זה כמו נמלים, גם אם היה בוקר אחד זחוח, אז יום למחרת אנחנו אומים 'מה העניינים?' אין חיה כזאת".

ספרו לי על חוויה מצחיקה, וחוויה קשה מהצילומים?
גיא: "חנן לקח נורא קשה את התפקיד, לקח אותו עד הסוף, והיה צריך ליפול מאיזו דיונה, והוא התרסק וסדק את הצלע" (צוחק).
חנן: "אז בדיוק אותו סיפור הוא החוויה הקשה שלי. אחד זה הצחיק, והשני לא יכול היה לנשום שלושה שבועות. העיקר שמישהו נהנה מזה".

יוצרי "עספור": "אנחנו פותרים את חילוקי הדעות בינינו במכות"

גיא עמיר וחנן סביון שהביאו לעולם את "פצועים בראש" ו"מכתוב", יצרו את "שאטו עין כרם" ומתוודים: "לא מעניין מי מנצח בוויכוחים, בתמלוגים אנחנו חצי חצי"