כבר ראינו את הסרט הזה. והתמונות צובטות את הלב. לפני 45 שנה צילמו האסטרונאוטים של אפולו 17 - החללית המאוישת האחרונה שנחתה על הירח - תמונה יפהפייה של הפלנטה הכחולה, כפי שהיא נראית ממקום נחיתתם. במשך השנים שחלפו מאז התפרסמה התמונה אלפי פעמים והייתה לאייקון של הכדור שבו אנו חיים. במשך השנים שחלפו מאז התרחשה תופעה נוספת: סחטנו את הפלנטה הכחולה, עטפנו אותה בשמיכה חונקת של דו–תחמוצת הפחמן, קרענו את שכבת האוזון המגינה עליה, חלבנו את משאביה כדי לקיים את עצמנו. הטמפרטורה העולמית עלתה, נהרות וימות התייבשו, משאבים התדלדלו, שטחי יער עצומים מעבר לכל דמיון נכרתו. הבאנו את הפלנטה הכחולה לסף כיליון.

או שאולי לא? כלומר במקהלה היומיומית שאנו שומעים יש רק קול אחד שמזמר: כדור הארץ על הפנים, כדור הארץ מתחמם, אנו מחריבים לו את הצורה, חייבים מקורות אנרגיה חלופיים, חייבים לצמצם את פליטת הפחמן לאטמוספירה.

פה ושם מתגנבים קולות רפים שטוענים שבעצם הסיפור הוא לא כל כך אסוני, לא כזה נורא, שיש הגזמה גדולה בקשר לנזקים שנגרמים, שבעצם הבחור העגלגל חזק מאוד ועבר כבר תהליכים דומים בעבר ושרד אותם. עובדה: לא נפלנו לחלל, אנחנו פה.



אלא שהקולות הרפים נעלמים מסיבות כלכליות ופוליטיות: קודם כל, מאחורי כל טרנד יש מי שעושה רווח - אנשי עסקים שרוצים, נגיד, לעשות מיליארדים מעסקי טורבינות רוח ומקדמים את האג'נדה שמפעלי פחם הם אנרגיה "ישנה" ו"מזהמת". ויש פוליטיקאים, שלהם כידוע לא הזיק מעולם מסע הפחדה עסיסי כדי לגרוף רווח. שלא לדבר שמסע ההפחדה נעשה בתקשורת, וזו כידוע נשלטת בידי סמולנים תבוסתנים יפי נפש שישר רצים לצרוח "געוואלד", כדי להרוויח מושב נוסף בפרלמנט.

הקולות האחרים שלא הולכים בתלם חורבן כדור הארץ פשוט אינם קיימים. ערוצי המדע והטבע מזהירים אותנו מדי יום שסוף כדור הארץ נמצא ממש מעבר לפינה. בדואר האלקטרוני שלי התקבלו היום בלבד שלוש הזמנות לצפייה בסרטי חורבן.

"מה עשינו לכדור הארץ", 12.12 , הוט 8. צלם : hot 8

קשה לזכור אפילו דוקו אחד שאומר: "אנשים, תרגיעו". שמציג את האופציה השנייה. בואו, תראו את דעתם של אלה החושבים שהמצב לא נורא כל כך, ואחר כך, כשכל המידע פרוש בפניכם, תגבשו דעה. מי אמר שכדור הארץ צריך לשמור על טמפרטורה קבועה, להתנהג כל הזמן בקצב אחיד של חייל בתפקיד? בכל זאת, הבחורצ'יק בן 4.5 מיליארד שנה ועבר כמה וכמה תהפוכות. אז עכשיו הוא מתחמם קצת, בשבוע הבא יתקרר קצת, והימות שוב יתרחבו. קרחונים מצטמקים, קרחונים מתרחבים, דו–תחמוצת הפחמן מצטברת באטמוספירה ואחרי זמן נעלמת, והכל שב להיות ירוק ופורח ומצפצף.

אז אולי יהיה טיפה יותר חם ב–5,000 השנים הקרובות, אז מה? ככה עובדת אבולוציה, לא? אז יערות הגשם מתכווצים? מישהו בדק כמה יערות גשם העולם צריך? כמה זה מספיק? אולי יש מספיק וחצי יערות גשם לכל העולם? מה זה משנה לתושב גני תקווה אם היאנגצה מזוהם?

אלא שסרט כזה שמספר שהמצב לא נורא כל כך לא משודר. מכונת התעמולה עובדת בכל כוחה לכיוון אחד בלבד. והיא משכנעת. אני, למשל, משוכנע שכדור הארץ הולך ונהרס, אף על פי שאין לי מושג למה אני משוכנע. אני מבין באטמוספירה כמו שאני מבין באנזימים סגולים של תפוח אדמה, מה שלא מפריע לשנתי לנדוד בלילה מהמחשבה על העולם ההרוס שאני משאיר לילדי.

זהו זה. מעכשיו, הלאה המחזור, יחי החורבן. כמו אותה בת יענה, אני טומן את ראשי בערימת הזבל עד שיביאו לי סרט על חורבן כדור הארץ כמשהו סבבה וכיפי. עד אז אני מתכוון לישון כמו תינוק.