עם אגו בשמיים כמו של טוהר, קשה להתמודד לא פחות מאשר עם משימה שדורשת ממך לסחוב על הגב לבנים כבדות כמו העבדים ב"בן חור", אסוציאציה שעלתה במוחי כאשר ראיתי את ירדן הרזה והשברירית נופלת תחת משא הפרחים הכבד על גבה.
אם אוולין וטוהר לא ינצחו במירוץ הזה, אני תוהה מה יקרה מאחורי הקלעים של חייהם המשותפים והאם הוא ימשיך להאשים אותה בכישלון. או אולי יקרה ההיפך, ובסופו של התהליך, הניצחון האמיתי יהיה כאשר הוא ילמד כמה דברים על עצמו ויתקן את הנדרש בזוגיות שלו.
לפחות רגב והלן, הזוג הנשוי השני במירוץ, לא עוסקים בהאשמות הדדיות אלא חווים במשותף הן את הרגעים הטובים, כמו את הרעים. אתמול, שניהם ביחד החליטו שנגמר להם הסוס ולא אכפת להם לעוף מהמשחק, בעיקר כשהם מרגישים מוחרמים, ולכן בשוויון נפש מוחלט ובאופן הכי רגוע עשו את משימת הפרחים כאשר כל האחרים כבר מזמן סיימו אותה.
הלך הרוח החדש של אדישות לכל מה שיקרה מכאן ואילך, דווקא התגלה כשיטה מוצלחת להתמודדות ולהרגעת הלחץ, במקום הטירוף לנצח בכל מחיר של טוהר. לא היה לי ספק שהולך להיות מהפך שכמותו לא חוותה הארץ מאז הליכוד עלה לשלטון לפני מיליון שנה. הלן, חדת האבחנה והממוקדת, שלחה את רגב לרקוד עם אמן רחוב את "ט'רילר" של מייקל ג'קסון - ביצוע שרגב סיפק על הצד הטוב ביותר, בשעה שהיא לומדת היטיב את פניהן של דוגמניות קולומביה המפורסמות. בעוד הזוגות האחרים מתחרבשים ומתלבטים מי הן הדוגמניות, הלן, במכה ראשונה זיהתה את כולן והפעם, מזוג אחרון, היא ובעלה סיימו ראשונים וכבר היו בדרכם למשימה הבאה.
פרגנתי לרגב והלן, בעיקר אחרי שלאורך המירוץ, מיתר ועדי השמיעו קולות של טרזן ועשו תנועות ניצחון של קינג קונג כל פעם שהשיגו את הזמר ואשתו, ואתמול אחרי משימת הפרחים, מיתר חכך ידיו בהנאה ושמח לאידם כאילו יש לו איזושהי ונדטה אישית נגדם. ברגע של ייאוש, אחרי שנשארו אחרונים במשימת שזירת הפרחים, מפעיל רגב את עולם הדימויים שלו ומשווה את מצבו המזופת לאותו זמר שעולה לבמה אחרי זמרים גדולים ממנו, ואף אחד כבר לא נשאר באולם בשביל להקשיב ולמחוא לו כפיים. לכן, המהפך שבו הזוג טרף את הקלפים והצליח להטות את המשחק לטובתו, היה בו כמעט צדק פואטי.