הזוגות נוחתים בג'יימיקה, לקול צהלות שמחה והילולה, שאת מקומן כרגיל יתפסו רגשות של תסכול ומפח נפש כאשר ייתקלו במשימה קשה ובלתי אפשרית. רגב והלן שבהתחלה ספגו בהנאה את הווייב של ג'מייקה הצבעונית, מעוטרת הראסטות, העליזה והמוזיקלית, מהר מאוד נפלו לתוך דכדוך עמוק במשימת החבית המתגלגלת. היה זה רגע כמעט פיוטי לצפות ברגב מנסה בפעם המיליון לבצע את המשימה, והפעם לבד בזירה, אחרי שהלן עזבה אותו לנפשו והלכה להתבודד. הפעם זה הצליח לו בלי שיחות המוטיבציה של אשתו.
למדנו שהדחף להצליח צריך לבוא רק ממך, בלי בלבולי מוח בסגנון: "אתה יכול", "אתה תותח" ו"אתה הכי טוב מכולם". הנוסחה הבדוקה היא ריכוז מוחלט ובלי רעשי רקע, גם לא קריאות עידוד. אם למשל אני ופחד הגבהים שלי היינו תלויים בין שמים וארץ באיזושהי משימה מטורפת, ומישהו מלמטה היה צועק לי שזה קטן עליי, הייתי פשוט רוצה לסתום את פיו עם גרב.
הטרנספורמציה של טוהר
מסתמן שטוהר עבר איזושהי טרנספורמציה. הוא כבר לא האיש שמתוסכל מכישלון ומוציא את העצבים על זוגתו כאשר המשימה לא צולחת לו. הפעם הוא לוקח הכול באיזי וברוגע, אחרי שקיבל שטיפה הגונה מאוולין בפרק הקודם. מה שמוכיח שוב שגברים הם כמו ילדים ורק האשה יכולה לסדר להם את המחשבות על ניצחונות מרהיבים ולהרגיע להם את שיגעון הגדלות, תפקיד שאוולין עושה על הצד הטוב ביותר.
אוולין לא רק טובה בהטפות מוסר אינטליגנטיות, יש לה גם גישה נפלאה לילדים ולכן היא וטוהר הצליחו במכה ראשונה לבצע איתם את משימת ריקוד השתי וערב. היה מרגש לראות את החום שבא לידי ביטוי במילות עידוד וחיוכים שופעים שהיא העניקה לילדים. זה ודאי הזכיר לה את האובדן שהזוג הזה חווה כשילדם נפטר.
גם דניאל גילה תושייה של פסיכולוגית חינוכית וכדי לקרב אליו את הילדים שהלכו לרקוד איתו, אמר להם שלחבר שלו קוראים "אלייזה", במקום אליהו, כי איך לעזאזל הם יבטאו "אליהו" כאשר כל מילה שנייה שלהם היא "ווגאוון" בשפה ברווזית.
נטע חושפת סוד מעברה
צעקות הגיל כאשר נחתו בג'מייקה, התאדו כלא היו גם עבור האחים, כאשר נטע התייאשה לגמרי ממשימת הריקוד. "את צריכה לדבר יפה", מטיח בה עומר שוב ושוב, ואני תהיתי היכן היא דיברה לא יפה, אלא אם כן הוא התכוון לסגנון הייחודי שלה. אחרי שעומר עקץ אותה שהיא עושה הצגות למצלמה, נטע החליטה לעזוב הכול ולהסתלק מהמשימה: "אתה גומר אותי. די כבר, אין לי כוח! ואל תצלמו אותי. אני הולכת, ביי. מה זה ביי" (שחבל לך על הזמן), או במילים אחרות: "כזה ביי עוד לא שמעת בחיים", או: "זה ה-ביי הכי ביוש שיכול להיות", או: "זה ביי לתמיד ואין דרך חזרה".
היא מיד התעשתה וחזרה למשחק כמו גדולה ובינתיים גילתה לנו סוד מעברה. מורה בבית ספר פעם אמרה לה שהיא כל כך איומה שדרכה לגיהנום סלולה. "כאילו, מה נשמע איתך" שואלת נטע את אותה מורה בעגה הנטעית שלה ובעצם מתכוונת: מי הגאון שבכלל נתן לך תעודת הוראה?
רגע של מבוכה אירע כאשר בפתיחות הישראלית הידועה, אמרה ירדן לנהג שהסיע אותה ואת אן, שהוא נראה כמו עוגייה, כי הוא בעל פנים עגולות ושמנמנות ומאותו רגע היא העניקה לו שם חדש: "קוקי". קשה לי להאמין שבאירופה המנומסת זה היה עובר בשלום.