פולמן גדלה בשכונת רמת דניה לאב עורך דין ואם מטפלת באמנויות, והיא קרובת משפחה של הבמאי ארי פולמן ("ואלס עם באשיר"). מגיל צעיר נטתה לכיוון המשחק והאמנויות; וכשאחיה עברו ללמוד בבתי ספר הישגיים, היא למדה מטרום חובה ועד סיום התיכון בבית ספר ניסויי פתוח, שבו אין מבחנים עד הבגרויות. "זה בית ספר שבו חייבת להיות לך משמעת עצמית, והיא התגבשה מתוכי", היא מספרת. "דווקא את הציון הכי נמוך קיבלתי בתנ"ך, והייתי המומה, כי היה לי המון מה לכתוב. לא הספקתי לעמוד בזמנים".
עכשיו היא מככבת בעונה השנייה של סדרת הדגל של קשת, המקבילה החרדית ל"טירונות", ומגלמת את הדמות הנשית הראשית: ילדת שמנת דתייה, פליטת קורס טיס, שהפכה למש"קית ת"ש המתאהבת בעמרם (רועי ניק), חייל חרדי חתיך בעל נטיות עברייניות.
בצבא שירתה פולמן כמאבחנת פסיכוטכנית והוצבה בבאר שבע. שם נחשפה לעולם הרבה יותר מורכב ממה שהכירה, וממנו יצאה לקצונה ולפיקוד. "מפני שהייתי נערה כל כך חולמנית, הדבר האחרון שחשבתי הוא שאאריך את השירות ואהיה קצינה", היא מספרת. "אני חושבת שכל אחד צריך לעשות צבא. בזכות התפקיד ב'כיפת ברזל', אני מבינה טוב יותר שהצבא צריך להתגייס כדי לאפשר לחרדים לשרת".
אחרי שהשתחררה מהצבא עברה לתל אביב, נרשמה ללימודי משחק בסטודיו יורם לוינשטיין, ובמשך כמה שנים מלצרה בשבע מסעדות שונות והלכה להמון אודישנים. את התפקיד הנשי הראשי בסדרת הפריים טיים של קשת, קיבלה כתפקיד ראשון, ממש לפני החתונה עם אלעד צור (32), מהנדס הייטק וירושלמי כמוה. היום היא מצטלמת לעונה השלישית של הסדרה "שכונה", שם היא משחקת נערה מצחיקה וקלילה - מאוד רחוקה מאלישבע הרצינית.
התרעות פיקוד העורף