מתברר שלפחות תוצאה חיובית אחת הייתה לסחר העבדים, מהתופעות היותר נתעבות בתולדות האנושות. זוהי מוזיקת הג'ז, שנוצרה כהכלאה בין המוזיקה שנשאו עמם העבדים, כשהובאו ממערב אפריקה לאמריקה, למוזיקה ממערב אירופה, שהגיעה לאמריקה עם המהגרים. כך קובע ד"ר דן כהן (57), מרכז לימודי תולדות הג'ז באוניברסיטה הפתוחה, שבימים אלה הופיע בהוצאה לאור שלה ספרו המאלף והראשון מסוגו בשפה העברית, "תולדות הג'ז במאה ה־20".
"צחוק הגורל הוא שמכל השחורים בג'ז, נבחר לסרט שיצא ב־1930 פול וייטמן, כנר בבסיסו, שכפי מרמז שמו, כלל לא היה שחור. הסרט יצא והוא נשכח".
ומהשמות הבינלאומיים הגדולים אל אמני הג'ז הישראלים, שלעתים דומה שבהמוניהם ועם מיטב כישרונם הם משתלטים בשנים האחרונות על ניו יורק, בירת הג'ז העולמית. "בג'ז אנחנו חזק על המפה", מאשר כהן. "לדעתי, זה לא אמור להפתיע איש, שהישראלים כובשים כיום את הבמה בג'ז. ידוע שאם אנחנו הולכים על מטרה מסוימת, אז תמיד עד הסוף".
התרעות פיקוד העורף