חילוני, תל אביבי, הומו, רחוק שנות אור מדת

מאז שעלתה "שבאבניקים" חייו של פרלמן השתנו ללא היכר. כפי שהוא מצהיר, "זה מטורף, לא ציפיתי שזה יהיה כל כך קיצוני. מדברים איתי אנשים ברחוב, ברשת, בכל מקום, כל סוגי הקהלים, אני מקבל תגובות גם מחרדים וגם מחילונים. הרבה חרדים רואים את הסדרה ואומרים 'זה מביא אותי לקדמת הבמה'".

"אני חילוני, תל אביבי, הומו, רחוק שנות אור מדת, ואנשים בסביבה שלי רואים את הסדרה ושואלים אם באמת קיימים אנשים כאלה, יש רצון לחקור", מוסיף פרלמן. "הסדרה מציגה איזשהו זרם של בחורי ישיבה שהם תלמידים שקדנים והאמונה שלהם היא מכל הלב, אבל הם לא רוצים להסתגר ולהתבדל ורוצים להיות רבגוניים ולא להיות סגורים להגדרה אחת. המאבק שלהם הוא לחבר שני עולמות שהם שונים אחד מהשני, וכל אחד יכול להזדהות עם זה. יום אחד ישבתי בפאב, פתאום פונים אליי שני אחים שהכרתי, שניהם הומואים, הם סיפרו לי שהם היו שניהם חרדים בבני ברק ופרסו בפניי את סיפור החיים שלהם, הם אמרו 'ראינו את הסדרה וזה הציף מחדש את כל החיים שלנו, את כל הזיכרונות'. הם הרגישו שמוקיעים אותם החוצה מהחברה, ופתאום מישהו מספר את החיים שלהם".

זה התפקיד הראשון הגדול שלך, אתה חושב שהסדרה סוללת לך דרך להמשך קריירה?
"זה מקצוע כל כך לא יציב, כל כך לא מובטח. שואלים אותי 'אתה מפורסם עכשיו?' זה דבר נזיל ולא מוחשי, אני מקווה שהדבר הזה יוצר איזושהי תודעה, ובתוך זה אני מנסה לשמור על רגליים על הקרקע, אני מקווה שמשם יגיעו עוד דברים. אני בר מזל כי נפלתי על פרויקט שיש לו משמעות מעבר לסדרה בטלוויזיה. אם בזכות זה אני מוכר, אז מבחינתי זו הדרך האידיאלית והטובה ביותר להתקדם ולסלול את המסלול שלי".

אדם חילוני שואל את עצמו - אם לבחור ישיבה אין רצון להיות במוסד הזה, למה לא לצאת?
"אלו אנשים שמאמינים בכל ליבם. אני בתור בן אדם חילוני, קיבלתי פתח לחברה החרדית. שבאבניק זה פרחח, נער שוליים שעוסק בהבלי העולם הזה, במהלך העבודה על הסדרה פגשתי אנשים שלא רוצים לעסוק רק בהבלי העולם אלא גם ללמוד, מערערים על המוסכמות, ומנהלים שיח עם הדת. הם מנסים לתקשר עם שאר הפלחים באוכלוסייה, והם מושיטים לך יד חזרה. הם תמיד הסתובבו לידי, אני רואה כמה הם מגניבים ובא לי לשאול, לדעת עליהם. ילדים שהוצאו מהבית בגיל מאוד מוקדם, בעיניי הם עדיין ילדים, הם עוד לא חוו חום, לא חוו אהבה ויש להם המון תהיות לגבי איך שהעולם עובד".

מה היו האתגרים הכי קשים עבורך?
"הסצנה בשדה מוקשים, בה לייזר נכנס בטעות לשדה מוקשים ומגיעים חיילים כדי לחלץ אותו, זה פרק שצילמנו בשלושת ימי הצילום האחרונים, שלושה ימים עמדתי עם החליפה והבגדים בשיא החום. הייתה לי התייחדות סופית עם הדמות הזאת. לייזר במקום הזה פעם ראשונה מרגיש שמבטלים אותו, בגלל שהוא שונה, בגלל שהוא מגיע מהחברה החרדית, מבטלים את הזהות שלו, הוא מבין שהוא צריך להגן ולייצג חברה שלמה שנרמסת עכשיו. אני יכול להתחבר לזה, אני גדלתי בתל אביב ואני הומו, אף פעם לא חוויתי הומופוביה או אפליה, אבל יכולתי להזדהות עם זה שאני צריך לייצג את החברה שאני מגיע ממנה, לפעמים בעל כורחי, כשאתה צריך לעמוד על שתי רגליים אחוריות ולייצג מאבק שהוא יותר גדול ממך".

"הייתי בהלם לגלות את הנושא העדתי בחברה החרדית, פה בתל אביב הכל ליברלי ופוליטיקלי-קורקט", מוסף השחקן. "בחברה החרדית אומרים לך בפנים שאתה לא תקבל את השידוך כי אתה מזרחי, או אתה לא יכול להיכנס לישיבה הזו כי אתה לא אשכנזי. גם החרדים המודרניים כביכול, הדבר הזה מגביל אותם, יש סצנה בפרק 7 שלייזר מקנא במאיר שיוצא עם מישהי, והוא משתמש בזה ועוקץ את מאיר. הוא אומר למאיר 'אני לא המצאתי את השיטה', ומאיר עונה לו 'כן אתה נהנה ממנה'. זה היה לי קשה, לא הבנתי איך לייזר - דמות שמגיעה מנשמתי, יוצאת ממנו גזענות. כמו שמאיר אומר הוא 'נהנה מהסיסטם', זה היה רגע שהתבאסתי על לייזר. היה לי קשה להוציא את הטקסט הזה מתוכי".

איך הייתה עבורך החוויה להסתובב בעולם החרדי בתור הומו?
"כשעשינו את המחקר היינו מסופחים לאנשים מתוך העולם הזה שלקחו אותנו לסיורים, כל כך נכנסתי לעולם זר לי, עולם שהוא רחוק ממני והייתי צריך לשים את עצמי בצד ורק לספוג את מי שהם. היה לי איזה חשש שלא יקבלו אותי, משהו באינסטינקט שלי, חקרתי את הזהות שלהם ולא הצגתי את שלי. היום אין לי שום ספק שאני אספר להם מי אני, אני אציג את הזהות שלי ואני בטוח שלא יפסלו אותי וכן יקבלו אותי. הדמויות היו מקבלות את עומר, את מי שאני, היו יוצרים עם זה שיח. וכמו שאני מקבל אותם אני רוצה להאמין שהם יקבלו אותי".

עומר פרלמן: "אני חילוני, תל אביבי, הומו, אבל ה'שבאבניקים' היו מקבלים אותי"

כוכב הסדרה שעוררה סערה מדבר על החשיפה, הגזענות לה נחשף בעולם החרדי ועל התאבדות אמו: "זה חלק ממי שאני, לא יודע אם הייתי שחקן אם זה לא היה קורה"