"הכרישים", הריאלטי החדש של קשת עלה אמש למסך. חדש? אולי פחות, כי כבר לפני יותר מעשור התוכנית שודרה בערוץ עשר בפורמט זהה, אז פחות מוצלח, בהנחייתו של גיא זוהר וקבוצה אחרת של כרישים. התוכנית ששודרה ב-2006 ירדה מהאוויר, לא ברור מדוע חשבה זכיינית קשת להחזיר אותה למסך. נראה כי פיצול הערוצים מראה את אותותיו בכל מה שקשור למחסור בתכנים טובים ומיחזור אחרים, גם הלא מוצלחים מביניהם. 

פורמט התוכנית כולל יזמים צעירים ומבוגרים כאחד שמציגים סטארטאפים ופרויקטים מתחומים שונים  ומבקשים מהכרישים מימון בתמורה לשותפות. הכרישים מחליטים האם לממן את הפרויקט או את חלקו, ועושים זאת מכספם האישי תמורת אחוזים בחברה. בעולם שודרה התוכנית לראשונה ביפן בשנת 2000, כשהגרסאות המוכרות שלה הן הגרסה הבריטית, שנקראת "Dragons' Den" הגרסה האמריקאית, "Shark Tank", ששתיהן עדיין משודרות. 

הפורמט מבוסס כולו על הכרישים, על הבחירות והתגובות שלהם ליזמים, הדינימיקה ביניהם והפרשנות המקצועית שהם מספקים לכל החלטה. חמשת "הכרישים" שמחליטים על גורלם של היזמים הם משקיעים בעלי שם מוכר במשק הישראלי: הדר גולדמן, דובי פרנסס, עינב אדיר ברר, סתיו שחם וזהר לבקוביץ.

ארבעה גברים ואשה אחת 



אני בטח שלא אעביר ביקורת על הבחירה בהם כצוות הכרישים של התוכנית, כי מה לי ולעולם העסקי והכלכלי. אבל אני לא יכולה להתעלם מהתחושה הכללית והלא נעימה שאחזה בי. לא היה לי נעים לצפות בחבורת הכרישים שהייתה נפוחה מעצמה, עם גישה מתנשאת ומזלזלת כלפיי היזמים הנלהבים. אילולא טור הביקורת שנאלצתי לכתוב כבר הייתי מעבירה אפיק אחרי עשר דקות של צפייה.

צרם לי יותר מכל הליהוק המשווע, חסר איזון וצועק הגמוניה פטריאכלית. ארבעה גברים ואישה אחת. רק אישה אחת!!! אומנם אי אפשר להתכחש לנתונים הקרים ולסטטיסטיקות שרוב אנשי העסקים המצליחים שיזמו והרימו ויצרו יש מאין והפכו לסיפורי הצלחה בלתי נשכחים בארץ ובעולם הם גברים, ונשים לעומתם משריינות יותר תפקידים ניהוליים גבוהים במדרג אך לא אוחזות בבעלות על חברות ענק.

ואלה שכן בעלות הון, ברוב המקרים ירשו זאת מהעסק המצליח של אביהם ולא כי עשו זאת במו ידיהן.  ובעוד עננת ההטרדות המיניות המרחפת מעל זכיינית קשת וכמעט כבר שירדה מהכותרות בצל הפרשיות של יורם זק, אלכס גלעדי והליהוק של אייל גולן והזכיינית ממשיכה כאילו כלום לא קרה , הריאליטי החדש של הכרישים מציף הכל שוב מחדש.

 אי אפשר להתכחש לרוח המנשבת החדשה שהביא איתו פרויקט me too . אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה פמיניסטית, ומנסים לגדל ולחנך מודעות לדור חדש, שנותן שוויון הזדמנויות מלא לשני המינים, בתקווה שבעוד שניים שלושה עשורים מהיום, נזכה לראות את הפירות. ואז מגיעה תוכנית כמו הכרישים ומזכירה לכולנו, ובעיקר לנוער המתחנך שהעולם העסקי עדיין שייך ברובו רק לגברים. 

תפקידה העיקרי של הטלוויזיה מעבר להיותה גוף בידורי משעשע הוא לתקן, לשנות לעורר מודעות ולחנך דור שלם לעתיד טוב יותר ולצערי הזכיינית חטאה פה בגדול בערכים ובמסרים ובזכות הגדולה שניתנה לה הזדמנות להיות חלק מהשינוי ובמקום זאת בחרה רק להטמיע מסרים ישנים. 

האם אצפה בפרק הבא של הכרישים? אין סיכוי.