פורמט התוכנית כולל יזמים צעירים ומבוגרים כאחד שמציגים סטארטאפים ופרויקטים מתחומים שונים ומבקשים מהכרישים מימון בתמורה לשותפות. הכרישים מחליטים האם לממן את הפרויקט או את חלקו, ועושים זאת מכספם האישי תמורת אחוזים בחברה. בעולם שודרה התוכנית לראשונה ביפן בשנת 2000, כשהגרסאות המוכרות שלה הן הגרסה הבריטית, שנקראת "Dragons' Den" הגרסה האמריקאית, "Shark Tank", ששתיהן עדיין משודרות.
אני בטח שלא אעביר ביקורת על הבחירה בהם כצוות הכרישים של התוכנית, כי מה לי ולעולם העסקי והכלכלי. אבל אני לא יכולה להתעלם מהתחושה הכללית והלא נעימה שאחזה בי. לא היה לי נעים לצפות בחבורת הכרישים שהייתה נפוחה מעצמה, עם גישה מתנשאת ומזלזלת כלפיי היזמים הנלהבים. אילולא טור הביקורת שנאלצתי לכתוב כבר הייתי מעבירה אפיק אחרי עשר דקות של צפייה.
אי אפשר להתכחש לרוח המנשבת החדשה שהביא איתו פרויקט me too . אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה פמיניסטית, ומנסים לגדל ולחנך מודעות לדור חדש, שנותן שוויון הזדמנויות מלא לשני המינים, בתקווה שבעוד שניים שלושה עשורים מהיום, נזכה לראות את הפירות. ואז מגיעה תוכנית כמו הכרישים ומזכירה לכולנו, ובעיקר לנוער המתחנך שהעולם העסקי עדיין שייך ברובו רק לגברים.
תפקידה העיקרי של הטלוויזיה מעבר להיותה גוף בידורי משעשע הוא לתקן, לשנות לעורר מודעות ולחנך דור שלם לעתיד טוב יותר ולצערי הזכיינית חטאה פה בגדול בערכים ובמסרים ובזכות הגדולה שניתנה לה הזדמנות להיות חלק מהשינוי ובמקום זאת בחרה רק להטמיע מסרים ישנים.
האם אצפה בפרק הבא של הכרישים? אין סיכוי.
התרעות פיקוד העורף