אהרוני (67), קיסר הקולינריה הישראלית, עלה העונה על כס השיפוט של "מאסטר שף" במקומו של יונתן רושפלד, שפינה את כיסאו בתום העונה השישית, לצדם של השופטים הוותיקים חיים כהן, אייל שני ומיכל אנסקי. "ההבדל בין 'מאסטר שף' לבין סדרות אחרות שנטלתי בהן חלק הוא שבאחרות אני יוצר סדרה: אני מעורב בכל שלב. לעומת זאת, כאן, ב'מאסטר שף', אני בא לפורמט קיים. אין לי אחריות או התערבות, ואני חלק ממערכת גדולה ומשומנת".
"בעבר באמת היו לי התלבטויות איך אשתלב, האם אביא עבודה מספיק טובה כשופט, ואז אמרתי לעצמי: 'למה אתה מהסס?'".
"לא".
"הנוכחות שלי הוציאה דברים שלא כל כך ראו קודם: למשל ההומור העצמי של אייל. הוא מאוד יודע לצחוק על עצמו. כל התהליך היה מאוד מעניין ודינמי".
אהרוני הוא בן למשפחה בוכרית מחיפה. בצעירותו עבר הכשרה כלוחם חי"ר ולחם במלחמת ההתשה. לאחר מכן התגורר בקיבוץ חולתה והדריך נוער בסיכון במשך כשנתיים וחצי. לקולינריה העולמית נחשף כשהיה סטודנט לאמנות באמסטרדם. בטייוואן למד את המטבח הסיני על בוריו במשך כמה שנים. מסעדות סיניות מיתולוגיות שפתח כמו "יין־יאנג", "טאי צ'י" ו"פת קואה" הפכו אותו לחלוץ המטבח הסיני בישראל. גם במטבח הצרפתי סימן טריטוריה חסרת תקדים כשפתח את מסעדת "תפוח זהב" המיתולוגית.
במהלך הראיון אנו יושבים בשולחן שטוף שמש במסעדת "הירו ראמן", מסעדת ראמן יפני ברחוב לבונטין בתל אביב, שבימים אלה מתהדרת בתפריט חדש. בעין מיומנת אחת הוא יורה תשובות בחדות, כאילו בלי לחשוב, ובעין השנייה שוזף כל אורח שנכנס למסעדה, ובודק אם הוא מקבל את השירות ותשומת הלב הראויים. מדי שתי דקות ניגש אליו מעריץ מענף ספקי האוכל או עובר ושב, ומקבל את מלוא התייחסותו של אהרוני לדבריו. השף הוותיק אומנם כתב ספרי מתכונים ומדורי אוכל רבים והגיש שלל תוכניות בישול בטלוויזיה, אך חוויית "מאסטר שף" הייתה חדשה לו, ובפרט הפן התחרותי שלה.
"בהתחלה זה מאוד קשה ולא נעים, אבל בסך הכל זה משחק שכולם יודעים את הכללים שלו, וכך זה נהיה יותר קל. באמת מצער להיפרד ממישהו מצוין".
"אני מכיר את כולם המון שנים. לא מצאתי שמשהו לא יסתדר, וההשתלבות שלי באמת הייתה מהירה, וזה ייאמר גם לזכותם".
"חיים הוא השופט הראשי בזכות ולא בחסד, והתפקיד הזה יושב עליו בול".
"בדיוק בגלל שמיכל לא שפית היא נותנת מבט של סועד: היא מבינה חומרי גלם טובים, דבר שהיא מביאה מהבית שהיא גדלה בו. אני מתקומם על ההגדרה שמיכל היא קישוט. היא לא. היא מבינה מאוד באוכל, היא אינטליגנטית, יש לה תובנות מעניינות לא פעם והיא מביאה מבט אחר ושונה משל שלושת השופטים והשפים הגברים, וטוב שכך".
"שפים השתלטו על המטבח? זה בערך משחר ימי המקצוע, לא מעכשיו".
"בעניין הסיפורים האישיים, אני בעד שיהיו במידה. הם תורמים להכרת המבשל באופן שיכול להאיר ולהסביר את צורת הבישול וההתייחסות שלו לאוכל".
לצד "מאסטר שף", אהרוני מתחזק זוגיות טלוויזיונית יציבה עם גידי גוב, בתוכניתם המשותפת והוותיקה "המסע המופלא של אהרוני וגידי" (ערוץ עשר), שבה הם יוצאים למסעות קולינריים במדינות שונות. "דרך הדיאלוגים עם גידי זורמת אינפורמציה רבה לצופה, שאם הייתי פשוט עומד ונואם אותה, זה לא היה אותו דבר ולא היה כל כך מעניין", מעיד אהרוני.
"הקשר בינינו היה מאוד שטחי לפני התוכנית. לא הכרנו באופן אישי, רק אמרנו 'שלום־שלום' באירועים. אבל אני ידעתי שזה יעבוד, כי זה תמיד ייפול ויקום על מלחמת האגו, וידעתי שכאן לא תהיה בעיה כזו. גידי בהתחלה לא הבין מה הולך ומה יהיה בדיוק מבחינת קונספט, אבל בטח ידע שאין לו מה לחשוש. אגב, גם ב'מאסטר שף' זה מצליח, כי כולנו מבינים שיש מקום לכולם".
"הוא בהחלט אוהב לבשל ומבין באוכל".
"החברות עם גידי קרתה מהר מאוד. אגב, ממש כמו גם ב'מאסטר שף', שם זה קרה באופן טבעי, מהר ובלי חריקות".
"בהחלט הייתי לו כתף. ובכלל, אנחנו חברים לכל דבר. אוכלים צהריים יחד פעם בשבוע ומדברים בטלפון".
"האמירה הזו הייתה מיותרת ואומללה, כי גידי הוא כל כך לא כזה. הוא בכלל לא גזען. חבל שזה קרה. אם יש משהו שמאפיין את גידי זה קבלת האחר בצורה יפה, וזה מצער אותי שיחשבו שהוא גזען".
את מסעדת "הירו ראמן" פתח אהרוני לפני כשנה, ונראה שהיד עוד נטויה.
"זה לגמרי לא ברור (צוחק). אני חושב שאני מחפש את המגע עם האנשים. אני מבשל בבית, ואני פשוט אוהב להאכיל אנשים".
"בשני המקרים יש אחד מול קהל. בשני העולמות אתה מקבל תגובות בזמן אמת. בישול זו אמנות הרמיקס העתיקה ביותר בעולם. מערבבים דברים וקורים דברים".
"אני באמת לא יודע. אני מקווה להמשיך עם 'מאסטר שף' ועם גידי".
"(צוחק): נלי גם אמר שבילינו יחד בחו"ל יותר מאשר עם נשותינו, כי עבדנו יחד 30 שנה. אבל עם גידי השיא נשבר, ואנו מבלים הרבה יותר זמן איכות בחו"ל מאשר עם הנשים".
אהרוני נשוי לגיגי, פסיכולוגית במקצועה, ולשניים ארבעה ילדים, מתוכם שלושה ביולוגיים, ואליהם נוסף פליט אפריקאי שאומץ על ידי המשפחה ומתגורר עמה. בקיץ האחרון הפך אהרוני לראשונה לסבא, כשבתו הבכורה תמרה הביאה ילד לעולם.
"זה לא ממש מפתיע בגילי", הוא אומר. "יש לזה אימפקט חזק ונעים, כמובן בלי האחריות שנלווית לתינוק בתור אב. כרגע אני מחכה שהוא יתחיל לעשות דברים, שיהיה יותר מעניין, שנוכל לעשות דברים ביחד. בלידה כמובן הייתה התרגשות גדולה. בכלל, כל הקטע הזה שגיל 60 זה ה־50 החדש הוא בלוף. מה שכן, התובנות שלנו בזמנים שאנחנו חיים בהם היום - השתנו. אנחנו לא מחויבים כמו פעם ויש לנו יותר אופציות. בעבר היו קודים נוקשים, והיום הקודים האלו לא רלוונטיים. הרבה מבני גילי מרגישים ככה. בעבר האפשרויות היו פחותות".
"זה מאוד נעים לי שאומרים מילה טובה, מבקשים לעשות איתי סלפי. זה מאוד מחמיא לי".
זה נכון שאתה נותן את מספר הטלפון שלך לכל דורש? איך אתה מסוגל?
"אחרי כל השנים האלו, אני מרגיש מצוין עם העובדה שאדם שתקוע עם מתכון שלי ראוי להסבר".
"שניים עד שלושה".
"(צוחק): אכן, יש לי הרבה סבלנות".
התרעות פיקוד העורף