עמיחי, צורף ופסל, שבגיל 20 יצא מן הארון והיום חי בקיבוץ עם בן זוגו ג'ניה ויש להם ילד יפהפה, פרי בטנה של חברה טובה מהקיבוץ. אדם יצירתי וכשרוני שהיצירות הקולינריות שלו היו צריכות להיות מוצגות במוזיאון לאוכל בגלל היופי ומקוריות המחשבה שהושקעה בהן. איש מלא רבדים שמשתנה כל הזמן ונותן דרור לדמיונו ולא מפחד להתנסות בחוויות חדשות ולקחת סיכונים. יהודה, המנצח הגדול של הערב, שכל כך רציתי שינצח, ולו בשביל הבן הצעיר שלו שמרוב התרגשות כל כך בכה כאשר נוכח לדעת שאביו עומד לבשל את מנת הגמר מול עמיחי. קשה לעמוד מול דמעות של ילד. גם יהודה ריגש את כולנו כאשר במהלך העונה לא פעם מחה דמעה כל פעם שהזכיר את הילד שהוא כל עולמו ורצה כל כך לנצח בשבילו. יהודה, הנדסאי בניין במקצועו, אי לכך המנות שהוא הגיש היו מדויקות, מתוכננות ומעוצבות לעילא ולעילא, אך בד בבד, ספוגות בטעם זכרונות מהבית והבישולים של אימא.
הרעיון שעמד מאחורי משימת המראה שהוצבה בפני שלושת המתחרים שממנה השתקפה דמותם והיה עליהם להכין שלוש מנות שישקפו את אישיותם על כל רבדיה, בהווה, עבר ועתיד, היה מעניין ומקורי, ולעמיחי ניתנה ההזדמנות להרכיב פאי מרשים מורכב מכמה שכבות שישקפו את התהליכים השונים שעבר בחייו.
בעונה זו, הצטרף השף אהרוני לצוות השופטים במקום יהונתן רושפלד והייתה זאת תוספת מבורכת. לא עוד עקיצות ציניות ופוגעניות שהיינו עדים להן בעבר, אלא גישה רגישה, מתחשבת, מכבדת ותרבותית כלפי המתחרים. במהלך העונה, אהרוני לא נצר את לשונו כאשר שמע את אייל מתבטא בצורה לא הולמת וקבע שמקומה של אחת המנות בפח הזבל. גם אתמול, בערב החגיגי של הגמר, אהרוני פנה לאייל בנזיפה קלה כאשר הלה שוב בחוסר טעם, הזכיר את הפח שאליו צריך להשליך מנה מסוימת. הערה בהחלט צורמת, בעיקר לאור המאמצים והנשמה שניסו הפיינליסטים להכניס למנות שלהם. אולם, למרות הטון הצורם, הדבר לא גרע מההתרגשות והחגיגיות של הערב כולו ומשפע הרעיונות שנשפכו לתוך הצלחות והשאירו לנו טעם של עוד.
התרעות פיקוד העורף