"באותן שנים לא ידעתי בדיוק היכן הוא, וכל שידעתי שהוא עוסק ברכישת נשק בחו"ל. הוא היה מגיע לפגוש אותי בהפסקות ותמיד ראיתי אותו מאושר ועם מצב רוח", הוסיפה אלמנתו. "בדיעבד אני יכולה להעיד שהיו פיסות מידע שעברו דרכי ויכולתי לחבר את הנקודות ולהבין את מעשיו ולגלות. הוא פעל שלוש שנים בסוריה עד שהגיע היום השחור בו הוא נתפס ומצאתי את עצמי צופה בו נתלה".
"אלי מת ואני מתתי איתו, נותרו לנו שלושה ילדים שלא מכירים אותו ולא מבינים מדוע אמא שלהם בוכה", המשיכה. "מאיר עמית, יו"ר המוסד באותה תקופה, ראה את ילדי יותר מאשר אבא שלהם, ולא שחרר את בעלי מתפקידו".
עריכה: איתמר זיגלמן
התרעות פיקוד העורף