"וואט דה פאק?" בשאלה זו נפתחת העונה השנייה של "סיפורה של שפחה", שהולכת להיות אכזרית הרבה יותר, אבל גם מתובלת במעט הומור עצמי ושביבי תקווה באפלה. כך לפחות לפי הפרק הראשון. מילים אלו נאמרות (זהירות: ספוילר) רגע אחרי הוצאה קולקטיבית להורג של כל שפחות רפובליקת גלעד. זהו עינוי פסיכולוגי קלסטרופובי המצולם נפלא, של הנשים הכנועות בגלימותיהן האדומות, המובלות כעדר פרות לשחיטה לגרדום.
הגילוי המעט צפוי, שחבל התלייה המונח על ראשיהן אינו יותר ממתיחה אכזרית במיוחד, מסמן כי יוצרי הסדרה שדרגו היטב את רף האכזריות המפלצתית בעונה השנייה. עלילתה, שהייתה עד לא מכבר מידע מודיעיני סודי ביותר, ממשיכה ברצף את הקו של הראשונה ושומרת על המשכיות. כזכור, ג'ון (אליזבת מוס האחת והיחידה) נכנסה להריון בעונה הראשונה, ולכן מוגנת מעונשים אלימים וממוות. היא מצליחה להימלט במהלך בדיקה גינקולוגית במכונית קירור לבהמות שחוטות, בעוד שאר חברותיה לסיוט ממשיכות להיחשף לפסגות אבסורד של רוע אנושי חסר סיבה.
"סיפורה של שפחה", למי שהצליח להדחיק את קיומה עד עתה, היא סינדרלה של הסדרות. מה שהתחיל כסדרת סטרימינג ברשת קטנה כמו "הולו", הפכה בטיימינג מושלם להיות המסמך הנשי הרלוונטי ביותר בטלוויזיה של עידן Me Too# ומצליחה לחדור לקרבי האדם הקשוח ביותר, אם רק ירהיב עוז לצפות בסדרה עם שם לא סקסי במיוחד.
חוץ מהוויזואליה עוכרת השלווה של נשים הנאנסות יום־יום בשם הדת, אי אפשר שלא למצוא את ההדהוד הרלוונטי למציאות העכשווית: הכפייה הדתית, היחס המשפיל והמבזה לנשים ודונלד טראמפ. מה רבה הייתה ההפתעה שהסדרה זכתה לחיבוק גם בקרב הממסד הגברי, ולפרסי אמי וגלובוס הזהב, והמשיכה לנעוץ סכינים בעונה שנייה מסקרנת וחשובה.
נקווה שהמירוץ אחר הרייטינג ושחזור ההצלחה המקורית לא יטילו צל על מטרתה של יצירה כה אפלה ומטלטלת: לפקוח עיניים מול המציאות המקצינה תחת רגלינו הנאורות, לכאורה, הנתונות בעקבים.
"סיפורה של שפחה", החל מה-26.4 ב-HOT HBO וב-HOT VOD בצמוד לשידורה בארה"ב.
צילום: באדיבות הוט