"האח הגדול" זה זבל. הציבור הישראלי לא טיפש, הוא יודע את זה. כל שידור של הריאליטי גורר אחריו אין ספור טוקבקים. "איך משדרים את התת–רמה הזה? אפילו דקה לא הסתכלתי בפרק הפתיחה", הם כותבים. "בשביל מה לצפות, כדי לראות דוגמנית פלאס סייז, חוזר בתשובה שעבד כחשפן וערבייה שהיא אלופת ישראל בשחייה?". צודק לגמרי. מחזק את דבריו טוקבקיסט אחר, שגם הוא לא צופה אפילו בחצי שנייה, אבל רק מתקן את קודמו שאלופת ישראל בשחייה זאת מגי, ומירב ישראל היא ההיפוכונדרית.
כזהו עם ישראל. חכם. לא מבזבז את זמנו על הבלים כמו "האח הגדול". שקוד על תלמודו. אור לגויים. ברגע שמתחיל "האח הגדול", מזפזפ מיד לערוץ דיסקברי, לצפייה מרחיבת דעת בהרגלי הרבייה של תמסחים, או שמכבה את הטלוויזיה וחוזר לקרוא את הרביעי בסדרת הרומנים הנפוליטניים של אלזה פרנטה שיצא עכשיו לחנויות. רק לפעמים מפעיל את הטלוויזיה על "האח הגדול", אבל לפרקי זמן של לא יותר מ–30–40 דקות, כדי שיותר מאוחר יוכל להביע את בוזו מהתת–רמה הזה שמשדרים בטלוויזיה.
ואכן, אגב, ניתן לומר שהביקורת החריפה מחלחלת אל כל שדרות העם וניכרת היטב בהידרדרות באחוזי הצפייה. בשנים קודמות הרייטינג נסק למספרים גבוהים, באזור ה–25% לערב, וכיום, כשכבר מבשרים על גוויעתו של הז'אנר, צונחים לכיוון ה–30% ולעתים, כמה מביש, אף למצולות ה–32%. ויעידו על כך כאמור כל הטוקבקיסטים המודיעים שהפסיקו כבר לפני שנים לצפות בתת–רמה הזה, ורק שכל הכבוד ללירז שלא מתביישת בגוף שלה, ולמנחה החדשה לירון ויצמן שמחפה על החיוורון של שני המנחים האחרים.
מעודד, אם כן, לדעת שהצופה הישראלי התבגר. שפיתח אנינות. שאינו נוהה כעז חסרת השכלה בעדר אחר כל תוכנית ריאליטי. שעידן חדש ומרגש של טלוויזיה לפנינו. ומי יודע, אולי הבשורה תגיע גם לרחובות, ונתנהג בנימוס זה לזה בכביש, ולא נזהם את הסביבה, וזאב יגור עם כבש, בתנור כמובן, במטבח המפואר של בית "האח הגדול".