"אז אולי יש לך עוד אי שם שיר של פעם, השלום? איך קראו לו? היה מה זה להיט, הזמנים משתנים ואיתם האופנה והטעם, בעולם של היום, ההווה הוא ריצה לעתיד". שורה זו לקוחה מתוך השיר "כל כותבי השירים בסגנון הישן כבר מתו", שכתב יענקל'ה רוטבליט, ללחן הנוגע של אילה אשרוב ומדבר דרך עיניו של יוצר בסגנון הישן, שנותר כמעט לבדו בעולם שהשתנה לבלי הכר, מנסה להיאחז במה שעוד נותר ולהמשיך ליצור ולהשמיע את קולו.



הטקסט שכב תקופה ארוכה במגירה של דורי בן זאב, עד שזה החליט לעשות מעשה ולשלוח אותו בספונטניות לידידתו, היוצרת והזמרת עטורת השבחים אילה אשרוב, שבו־ברגע הלחינה אותו. "ברגע שדורי שלח לי את המייל עם הפזמון בלבד, מיד התחברתי אליו והרגשתי שיש בו משהו מיוחד שמאוד מדבר אלי", מספרת אשרוב.



"הוא נגע לי בול בלב והלחנתי אותו מיד. אחר כך, כשדורי שלח את שאר הבתים, השיר הלחין את עצמו. הוא בעצם משמיע את קולו של רוטבליט. זה אומנם שיר קינה על כותבי השירים בסגנון הישן, אבל לא אומר שהיום אין כותבים טובים והיום אין יצירות נהדרות. מה שהיה פעם - היה פעם. על אף שהשיר מדבר על כותבים בסגנון הישן שמתו, הוא בעיניי מלא אופטימיות ושמחה, וכשראינו שבהופעות הקהל שר אותו – החלטנו להקליט אותו באופן רשמי. אגב, השיר אומנם נשמע נוסטלגי, אבל הוא חדש לחלוטין. התמזל מזלי להיות בקו התפר בין הדור הישן לדור החדש".





אשרוב, נכדתו של הבמאי, השחקן וממייסדי הבימה צבי פרידלנד ובתם של השחקנים דליה פרידלנד ומישא אשרוב, הייתה אחת הזמרות, היוצרות והשחקניות הפופולריות בניינטיז: היא כיכבה בלהקת הנח"ל, הנחתה תוכניות ילדים ברדיו ובטלוויזיה, שיחקה בתיאטרון ושיתפה פעולה עם מיטב האמנים ובהם אריק איינשטיין, יוני רכטר ואריק לביא, וכתבה שירים רבים, ובהם אחד שהפך למיני־המנון, "לאורך הים", שביצעה עפרה חזה. בסוף שנות ה־90, כשהיא בשיא הצלחתה בארץ, החליטה אשרוב לעבור לארצות הברית עם בעלה וילדיה, ולפנות ללימודי מוזיקה במכללת ברקלי ולאחר מכן באוניברסיטת צפון קרוליינה.



בחו"ל המשיכה אשרוב ליצור. ב־2007 יצא אלבום הבכורה שלה, "חוצה את הנהר". ב־2013 הוציאה את האלבום Cycles of the Moon עם יצירות להרכבים קאמריים, וב־2015 יצא אלבומה Colors & Shapes.



לפני שמונה חודשים חזרה לישראל: "התגעגעתי לארץ. אני מאוהבת בארץ שלנו. אומנם לקח לי זמן לחזור, כי יש לי בעל וילדים בארצות הברית, והיינו צריכים לעבור את התהליך ביחד, אבל אני מאושרת שזה סוף־סוף קרה".




השיר החדש מלווה מופע חדש שלה, "להכות בפסנתר", בהפקתו המוזיקלית של גלעד אפרת, וממזג בין מוזיקה קלאסית למוזיקה קלה. "כולנו על הבמה יוצרים. גם גלעד אפרת על הבס, גם בעז בן משה על הגיטרה וגם אני. כל זה יצר דינמיקה של יצירה מעניינת, שהובילה גם את השיר החדש להישמע כמו שהוא", היא מדגישה.

האם השיר החדש מרמז על אלבום חדש שבדרך?
"אני מתרגשת מהשאלה. האמת היא שקודם נראה איך הקהל יקבל אותו, ואולי אקבל עידוד לאלבום. יש המון חומרים מוכנים".

העשייה המוזיקלית שלך בארץ ובחו"ל נרחבת, ובכל זאת, לא מפריע לך שעד היום זוכרים אותך בזכות "לאורך הים"?
"בהתחלה חשבתי על זה המון, אבל זה ממש לא מציק לי. זו זכות גדולה ליצור שיר שהפך לקלאסיקה, בלי להתכוון שהוא יהפוך לכזה. כשהופעתי בחו"ל, הרבה מהקהל שם זכר את מילות השיר בעל פה, וזה ריגש אותי. זו זכות גדולה להיכנס להיסטוריה בזכות השיר הזה".



אחרי דואט עם אריק איינשטיין ("אל נא תאמר לי שלום"), יש חלום מקצועי שטרם הגשמת?
"הייתי רוצה מקהלה שתשיר בעברית וערבית את 'לאורך הים', עם התזמורת הפילהרמונית".

אילה אשרוב – "להכות בפסנתר", 30 ביוני, מוצאי שבת, 20:30, בית היוצר, תל אביב