עד כמה שזה מפתיע, הפורמט של "זהו זה" לא הועתק מתוכניות זרות אלא הומצא ברמת אביב. "זו הייתה פריצת דרך רצינית בהרבה מובנים, בעיקר בטלוויזיה החינוכית, אבל זה גם חרג מכל דבר אחר שהטלוויזיה עשתה ב–1978", אומר יוסי רונן שנמנה עם יוצרי התוכנית והיה הבמאי הראשון שלה יחד עם רישה טירמן ז"ל, המפיקה האגדית. "טירמן אמרה לי שהיא רוצה לעשות מגזין נוער בשידור חי. מי ידע אז מה זה שידור חי? בוודאי שלא בפורמט כזה".
"אומנם היה לי כבר מוניטין בתחום, אבל הטלפון מטירמן הגיע אלי בהפתעה", מספר אפרים סידון, שנמנה עם הכותבים הראשונים של התוכנית. "פתאום פנתה אלי אישה במבטא פולני כבד, שנשמע לי כמו חיקוי של טוביה צפיר. היא צלצלה פעמיים וטרקתי לה את הטלפון. בלית ברירה היא הגיעה אלינו מרמת אביב לירושלים. חשבתי בהתחלה שזו תהיה חלטורה נחמדה, לא התכוננו לטירוף".
כדי להתחיל בליהוק לתוכנית נערכו אודישנים בתל אביב. טירמן התעקשה על כוכבים מוכרים, ורונן, שהיה בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב שכנע אותה שבתוך שבוע גם מנחים אלמוניים יהפכו לכוכבים. "במסגרת החוג העלינו הצגה בשם 'צ'ה גווארה', שבה השתתפו בין היתר מוני מושונוב, דליק ווליניץ ושלמה בראבא, שכבר עבדו בתיאטרון חיפה. סיפרתי להם שאנחנו עושים אודישנים לתוכנית שמתוכננת לעלות בקיץ, והם הגיעו לאודישנים בלי ציפיות גדולות".
"מוני, בראבא ואני היינו תלמידים של נולה צ'לטון שדגלה באימפרוביזציות, אני מניח שזה מה שעזר לנו לעבור את האודישנים בהצלחה", מספר ווליניץ, שהנחה את התוכנית בשתי עונותיה הראשונות עד שעזב ל"שמיניות באוויר". "מה שהיה מפתיע הוא שההצלחה הגיעה תוך שבוע. היינו מקבלים מבול של מכתבים ותגובות, והמרכזייה קרסה מטלפונים של צופים שביקשו לענות על חידה ולזכות בחולצה ותקליט. זה היה מטורף".
מאחר שהתוכנית שודרה במסגרת הטלוויזיה הלימודית, בתחילת דרכה הייתה בנויה מאוסף של פינות בנושאים חינוכיים וביניהן שולבו קטעי קישור משעשעים. אלא שמשבוע לשבוע ההנחיה הפכה להיות המרכז, ואנשים היו מחכים שהפינות תעבורנה והמנחים ישובו, עד שבתחילת שנות ה־80 היא הפכה לתוכנית נושא, עם קו עלילתי מנחה אחד.
"הפינות היו חלק בלתי נפרד מהתוכנית", מספר יצחק שאולי, שהיה חלק מצוות ההקמה של התוכנית, ובהמשך היה במאי ועורך. "רישה רצתה שהתוכנית תהיה אינטראקטיבית, לכן היו הרבה חידות ושיתוף של הקהל בבית. פעם הכנתי חידה לאחת הפינות שבה אבא של מוצרט כותב לבנו מכתב וברקע נראית שקופית שבסופה מכבים נר".
"התגבשה חבורה נחמדה עם יוסי רונן, יצחק שאולי ויפה אורנשטיין, שהייתה אחת המפיקות הראשונות", מספר סידון. "בהתחלה ב. מיכאל ואני עשינו הכל בטלפון, כי גרנו בירושלים".
התרעות פיקוד העורף