ניתוח לב פתוח

"דוק מרטין" היא סדרת טלוויזיה בריטית, דרמה קומית המספרת את סיפורו של ד"ר מרטין אלינגהאם, מנתח בכיר בעל שם, הנאלץ לעבור לעיירה כפרית בקורנוול ולשמש שם כרופא כללי. ד"ר אלינגהאם, או כפי שנכנה אותו מכאן והלאה דוק מרטין, לא עובר להתגורר מרצונו הטוב בכפר שאוכלוסייתו מורכבת בעיקר מדמויות אקסצנטריות, לשמחתם של הצופים. בעקבות טראומה בחדר הניתוח הוא מפתח פוביה ממראה של דם, דבר שמגביל את יכולתו לנתח וגוזר דין מוות על הקריירה המקצועית שלו. באין ברירה אחרת, הוא פותח מרפאה כפרית במחוז דבון, בכפר שבו גדל אצל דודתו האהובה כשהתייתם מהוריו, ובה הוא מפגין את יכולות האבחון המזהירות שלו ואת מגבלותיו הרגשיות הגורמות לעימותים חוזרים ומשעשעים עם כל אנשי הכפר.

כל הגיבורים האלו מזכירים במידה רבה את ד"ר האוס. יוצרי הסדרה האהובה הזו הם גם יוצרי "הרופא הטוב", וד"ר מרפי הוא וריאציה על דמותו חסרת הכישורים החברתיים של גרגורי האוס, אותו גאון רפואי הסובל (או במקרה שלו מוטב לומר נהנה) גם הוא מעימותים קשים עם עמיתיו למחלקה. הדמיון של ד"ר האוס לדוק מרטין ולד"ר מרפי ניכר לעין בעיקר בשל העובדה ששלושתם רופאים. הדמיון של שלושתם לבלשית השוודית סאגה נורן אולי פחות מיידי, אבל מובהק. בדומה לעמיתיו הרופאים ולגיבור הספרותי ששימש את מקור ההשראה לדמותם - הבלש הפרטי הידוע בעולם, שרלוק הולמס - גם האוס הוא מעין בלש.

למעשה כל הרופאים יוצאי הדופן שהזכרנו, ובכללם סאגה נורן, מתייחסים אל עבודתם כפי שהתייחס אליה הבלש מרחוב בייקר 221; הם חושדים במידע שנמסר להם, לפעמים הם מסוגלים להגיע לאבחון מדויק רק דרך הסקת מסקנות ובלי לצאת מהחדר, הם לא מהססים לחשוב דברים איומים על אלו הנתונים לטיפולם ולא פחות מכך על עמיתיהם. דבר לא קדוש בעיניהם, ואיש אינו מעל לחשד. באופן כללי, דומה שהמין האנושי בכללו גורם להם סבל, והם מעדיפים להמעיט במגע איתו ככל הניתן. אבל לכל אחד מהם יש ד"ר ווטסון שלו, החבר האחד שמוכן לסבול אותם על פגמיהם האישיותיים ולספוג את העלבונות המובטחים לכל מי שנמצא איתם בכל מגע שהוא.

הגיבורים האלו חולקים כמובן תכונה אחת מרכזית: כולם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, חלקם מוצגים בפני הצופים כבר עם האבחנה הרפואית. גם בסדרה החדשה שנעשתה על פי סיפוריו של ארתור קונאן דויל, השחקן הראשי בנדיקט קמברבאץ' בעל מראה הפנים הייחודי, סובל, בין היתר, מתסמונת סוואנט כמו עמיתו ד"ר מרפי מ"הרופא הטוב"; תסמונת זו זכורה לצופים מדמות קולנועית אחרת, זו של דסטין הופמן ב"איש הגשם". הסובלים מהסוג הנדיר הזה של אוטיזם הם בעלי כישרונות יוצאי דופן ממש, הנוגעים לעתים ביכולת־על, כמו מוח דמוי מחשב המנותק מכל זיקה רגשית ולכן יכול לבצע את משימותיו בדיוק נמרץ ובלי הפרעה.

האוס קיבל בעיקר את המאפיינים הסוציופתיים של שרלוק וכמובן את ההתמכרות לסמים. נורן ודוק מרטין סובלים רק מאספרגר, אבל הנכות הרגשית המיוחדת של כולם היא שמאפשרת להם להצטיין בעבודתם, היא גם זו שמייסרת אותם וכופה עליהם בדידות, והיא זו שהצופים מגלים בה עניין, אבל רק עד גבול מסוים. כמו שנגזר על כל גיבור בדיוני, גם הם צריכים להשתנות, משהו צריך לחדור את השריון שמגן עליהם כדי שאפשרות של אהבה תפציע באופק ותחולל בהם שמות, אבל תוליד מתוכם מגוון חדש לגמרי של רגשות.

וכך כמובן קורה. דוק מרטין מתאהב במנהלת בית הספר המקומי, מציע לה נישואים, ננטש רגע לפני החתונה, מכניס אותה להריון ולבסוף, כשהוא נפטר כמעט לגמרי מהפוביה שמיררה את חייו המקצועיים וזוכה בתפקיד נחשק במחלקה כירורגית בבית חולים בלונדון, הוא נעשה לאב ותוכניותיו מתהפכות על ראשן. לד"ר מרפי יש שכנה ידידותית שאינה נרתעת מהמכניות הניכרת בכל אורחותיו ומהאימה שלו מכל סוג של מגע גופני. לאט־לאט היא מרגילה אותו אליה, בכל פעם מאריכה ומעמיקה את המגע הגופני ביניהם, ולבסוף יוצאת איתו למסע ברחבי ארצות הברית שבסיומו הוא מתאהב בה, והיא מודיעה לו שהיא עוזבת את דירתה וחוזרת לעיר הולדתה. סאגה נורן מגלה בסוף העונה האחרונה שהיא מאוהבת בשותף המיוסר שלה הנריק סאברו, שאשתו נרצחה ובנותיו נעלמו, והוא התמכר למשככי כאבים ורואה אותן בהזיותיו.