ארז טל יכול גם להגיש קרבות אגרוף: כש"אביב או אייל" התחילה, ארז טל נתן בפתיח היסטוריה קצרה של היריבות התקשורתית בין אייל גולן ואביב גפן. זה היה ניסיון זול, אבל שקוף לגמרי, לסחוט רייטינג זול על בסיס השמצות פומביות ופרועות, שהשניים אכן החליפו ביניהם בעבר.
ארז טל הוכיח שהוא כמעט מתקרב לסגנון ההגשה של המנחים בקרבות אגרוף, כשהוא מזכיר לצופים מה הם אמרו אחד על השני בעבר, בסגנון רחוב של ''אווו...מה הוא אמר עלייךךךךךך?!?!??" ו"בואנה, איך הוא לכלך עלייך, אני לא הייתי מוותר". ממש תינוקי, אבל רייטינג זה משהו שלוחץ על פחדים ורגשות נמוכים, ואני לא אשחזר את היציאות המלוכלכות האלו, שאכן נאמרו.
לאביב ואייל יש חוש הומור, והוא עושה רק טוב
בשלב הזה, לרגע חשבתי האם נראה פה יריבות מצולמת בין המחנה המזרחי או הים תיכוני, לבין המחנה האשכנזי הרוקיסטי, מחנה שלא קיים אלא בדמיונות של מי שמזכירים אותו. אבל כשעברנו את שלב ההקדמות, והתוכנית נכנסה למבחני המועמדים, הדינמיקה בין אביב ואייל התגלתה כשטף של צחוקים, דאחקות הדדיים על החולצה והנעליים של השכן, ומירי מסיקה באמת שלא הוסיפה שום דבר נחוץ לכייף ולשיתוף הפעולה של השניים.
הגענו למעשה לשלום. השד העדתי המאוס והלעוס, כנראה שתוכנן להיות פה רק גימיק, רק קריצה. כי מי שעדיין מאמין שאמנים בסדר גודל של אייל ואביב, שיושבים ביחד להנחות ריאליטי בפריים טיים, שונאים אחד את השני או מחזיקים משהו רציני בבטן - הוא או היא כנראה לא חכמים במיוחד. מדובר באנשים שמבינים שזו משבצת נהדרת להישאר רלוונטים, להיראות על המסך, לתחזק את הקריירה וגם כמובן להרוויח טונה כסף. לפי סדר העדיפות הזה.
העניין העדתי, עולה מדי פעם בתור דאחקה, והוא באמת מצחיק. נראה לי, שהחברה הישראלית לגמרי בשלה לשים על המסך שלה, את אבות הטיפוס הכי ''טהורים'' של הקצוות המוסיקליים והעדתיים שלה, ולתת להם לצחוק אחד על השני, אחד עם השני, וגם לתפקד כשופטים ומנטורים לצעירים. זה עובד, ואני מאמין שיעבוד כל העונה. כי בקטע העדתי, מי שעדיין דופק אותנו, זו הממשלה והפוליטיקאים. הם יודעים לנפח אוויר בתוך הבלון הזה ולא לתת לו לדעוך, ובכלל לנהל פה פוליטיקה של מחנאות, קנאות ובוגדנות. לא ידוע לי על שום מהלך של פיוס מלמעלה. אבל "אביב או אייל" הוא אחלה של מהלך תיקון וריפוי מלמטה. מהרייטינג, מהאהבה למוסיקה, מהעקיצות שאמורות באופן פאתטי להזכיר לנו שיש ''שד'' כלשהוא ברקע, ובעיקר ממתח בריא ומצחיק באולפן.
הדור הצעיר במוסיקה חצה את העדתיות הישנה
למרות שאייל ואביב כנראה ימשיכו לחפש איפה לעקוץ לאורך כל העונה, כי על הרעיון הזה ההפקה בנתה את העונה, כדאי להסתכל על המתמודדים הצעירים והצעירות, הם יכולים ללמד אותנו שהזמנים משתנים. הם בוחרים לעשות גרסאות כיסוי אבל בכיוונים מפתיעים, כמו ה"טודו בום" הברזילאי בסגנון מזרחי, וזה עובד.
בעצם הדור הצעיר של היום, הוא לא ''מזרחי'' ולא ''אשכנזי'' כמו פעם. הוא ישראלי, והוא הכניס לבלנדר את כל המרכיבים העדתיים ומוציא משם באופן טבעי מה שמתאים לו. גם החשיפה לתרבות גלובלית ולהשפעות מחו"ל מחלחלת לדור הזה. כדאי שנתקדם כולנו, ונשכח מהמושגים הישנים שבהם ניתחנו את הדורות המוסיקליים של פעם.