בוחשת בריאליטי ומתחנפת לסלבס: במקום תרבות, מירי רגב מתעסקת בפריימריז

לא היה צריך להיות פרשן פוליטי ותיק כדי להבין עד מהרה שהגברת רגב לא בוערת באש אידיאולוגית, אלא משתמשת באותן אג'נדות כדי להעלות את קרנה בקרב מצביעים פוטנציאליים. וגם זה הצטייר לי כחלק מכללי המשחק. פוליטיקה היא עסק ציני, והמניעים הפנימיים של רגב לא נראו לי חשובים כל עוד היא מנענעת סוף–סוף את העריסה המקובעת כל כך של עולם התרבות הישראלי. בהקשר הממסדי שלו. לכן נראה לי לגיטימי ששרת התרבות מדגישה בעיקר נושאים של מזרחיות, מסורת וכו' כחלק מאותה אג'נדה וגם כהד לרקע האישי שלה.

אלא מה? שהיא עדיין שרת התרבות של כל ישראל. וככזו, היא צריכה להפגין גם ממלכתיות וכבוד לציבורים שאינם נמנים עם מחנה התומכים שלה. אבל נדמה שרגב ויתרה מהר מאוד אפילו על מראית העין, ומתייחסת למחנה השני רק בהקשרים שליליים.

כדי לא לדבר באוויר, עברתי על ההודעות לעיתונות שנשלחו מטעמה בחודשים האחרונים לקבוצה של כ־30 כתבי תרבות בוואטסאפ. הן ממחישות באופן מוחלט את אותה חד–צדדיות. ב–17 ביוני נשלחה ההודעה הבאה: "עילא ליקא מירושלים בירת הנצח. אחרי שגבאי ויתר על הכותל עכשיו מרצ רוצה למכור את ירושלים". תרבות לשמה. ב–9 ביולי הועברה הפניה למסיבת העיתונאים שערכה בנושא רפורמת הקולנוע. הפעם, בהחלט נושא ענייני. אבל שבוע אחר כך, ב–16 ביולי, העבירה שרת התרבות הודעת תמיכה באליאב זוהר, בנו של ח"כ מיקי זוהר, שלטענת אביו לא עבר את האודישן ל"אביב או אייל" בגלל ויכוח פוליטי.

ב–18 ביולי פרסמה השרה הודעה בדבר הכשלת רפורמת הקולנוע, שבה היא מאשימה את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בכך ש"פעל ממקום אישי ולא מקצועי ובכך פגע בעבודת משרדי הממשלה". באותו יום העבירה רגב הודעה על מפגש שלה עם הכדורסלן לשעבר דורון שפר שחזר בתשובה והוציא ספר חדש. "דרך הסיפור שלך", היא כתבה לשפר, "אתה מצליח לגעת בהרבה צעירים בדרך של הטמעת ערכים חשובים והקניית כלים לאמונה ולהצלחה". מפורסם ודת בכרטיס אחד.

ב–16 באוגוסט היא הספידה את גברי לוי, מאוזן בהחלט. ב–20 באוגוסט הודיעה על פרס מפעל חיים ליוצרים בתחום המוזיקה הים תיכונית ובאותו יום נשלחה הודעה גם על אירוע סליחות בחסות השרה. בקיצור, התמונה ברורה. ומגמתית כמעט לגמרי.

העליתי כאן את כל מה שנשלח לכתבי התרבות בחודשים האלה, ללא סלקציה. אין כאן שום התייחסות חיובית ל"צד השני", כולל נאמר הספד לקולנוען משה מזרחי, הישראלי היחיד שזכה באוסקר (וגם היה מזרחי), אבל שמאלן. רחמנא ליצלן. כל זה לא יפריע למירי רגב להמשיך לדבר על אהבת ישראל ואחדותה. למרבה הכאב, יהיה קשה מאוד להאמין לה.