גם כעבור רבע מאה ממשיכות תמונות אוסלו לנער ולטלטל את התודעה הישראלית המשותפת. התחושה תלויה כמובן בנקודת המבט. מי ששמח באותם ימים ופנטז על נסיעה ברכב לטורקיה ומשם לאירופה דרך הבזאר בדמשק, דופק היום את הראש בקיר. מי שהשתולל מזעם בכיכר ציון על חבלי מולדת שגזלו ממנו, עדיין מבעבע ורותח. רק לאחרונה רייר נפתלי בנט על הרעיון לספח לישראל בחזרה את שטחי C, כלומר להפר הסכם בינלאומי חתום. כך או כך, על עניין אחד יש הסכמה לאומית: כל צד מכנה את השני פושעי אוסלו. אלה פושעים שהביאו לנו עוד אינתיפאדה. ואלה פושעים שהביאו לנו את רצח רבין. ועם ישראל חי.
לא ש"יומני אוסלו" כשלעצמה, 25 שנה אחרי, עוצרת את נשימת הצופה. למרות צילומי וידיאו יוצאי דופן מהדיונים עצמם, כאילו בהחלטה מודעת של במאי למנוע את הקפיצה הנרגשת מהכיסא, יש בה אנטי–דרמה מובנית שמעבירה רגעים כאלה דרך פילטרים ופולטת אותם ענווים ונמוכי קול. לא לגמרי ממוקדת, נחפזת, מספרת הסדרה באופן מקוטע על הדיונים, מדלגת מהפגישה הראשונה לפגישה ה–11, ואחר כך מותירה את אוסלו מאחור ודוהרת לימי הפיגועים, לרצח רבין, למאבק הבחירות פרס–נתניהו.
ועדיין התחושות שהיא מעוררת עזות. החלומות הגדולים שהתחלפו באוטובוסים מפויחים. תמונת איש אחד פרוע שיער העומד ושואג במרפסת בכיכר ציון. לחיצת היד המאולצת על מדשאות הבית הלבן בין ערפאת לרבין, הנראה כאילו בלע פחית מלפפונים חמוצים רקובים (ואגב האגדה שסיפר פרס מספר פעמים לאחר מכן, שרבין תקוף הבחילה אמר לו "עכשיו תורך", הצופה החרוץ מוזמן לקרוא את שפתיו של רבין שעה שפרס נדחף לפריים ללחוץ את ידו של היו"ר הדוחה ולקבל מושג מדויק יותר ומחמיא פחות לגבי מה שאמר ראש הממשלה לשר החוץ). כל אלה כבר כמעט פרחו מהזיכרון.
אז זה מה ש"יומני אוסלו" עושה היום, כשהכל קהוי ומרוחק: מעוררת זיכרונות רדומים. מזכירה שפעם, לפני דורות, מאוד האמנו בשלום. או פעם, לפני דורות, ראינו איך לוקחים מאיתנו את ארץ ישראל והתפוצצנו מזעם. היום שלום זה אאוט. לא מעניין. בכלל, כל הסיפור עם הפלסטינים לא מעניין, אז ירדנו ממנו. הכל עבר מממד של ממשות לעולם של סייבר. למוקיונים של הטלוויזיה המודרנית. לרשת הביגוד הפולנית החדשה. ל"אח הגדול". למירי רגב.
***
האמת היא שקשה לקבוע בכלל איך נראית מלחמה בין זמרות. כשטנקים יורים זה בזה, כשחיל האוויר מפציץ מהשמיים ובתים בעזה מתמוטטים, אפשר לדעת שיש מלחמה. אפשר לדעת איך מתנהל מאבק מתמשך בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב לפי מספר העצורים בדרבי. איך נראית מלחמה בין זמרות? שא' אומרת על ב' שהיא מזייפת וב' אומרת שא' לא זוכרת את המילים? על מה הסרט הזה מדבר?