טרום עידן האינטרנט והאייפון, כוכבי ילדותי היו שלישיית "הופה היי", קאסט "בלי סודות" ו"פרפר נחמד", ספי ריבלין, צחי נוי, אדם, דפנה דקל, כוכבי ערוץ הילדים ועוד. בימים הנשכחים ההם, התמונות עם הכוכבים צולמו דרך מצלמה בלבד, ולהשיג חתימה בעט של כוכב או כוכבת ילדים זה היה עולם ומלואו.
אלא שעולם הילדים השתנה דרמטית מאז, ואין דרך טובה יותר ללבן את הסוגיה הזו מאשר להפגיש בסוכה אחת בין כוכבי הילדים של פעם לאלו של היום. "מה זה פה? פגישת מחזור?" זורק עם כניסתו לסוכה שחקן הקולנוע והתיאטרון ואמן הילדים נתן נתנזון (63), ("בלי סודות", "זהו זה" ועוד), שמופיע בשנים האחרונות בהצגות ילדים תחת השם "סבא נתי" וכותב חומרים למיטב כוכבי הילדים הבולטים כיום.
אין כמו מפגש כזה כדי להעלות זיכרונות נוסטלגיים מהתקופה שבה כוכבי הילדים התנהלו אחרת. "לפני ש'רגע עם דודלי' עלתה לאוויר בשנת 1976, לא חלמתי בכלל להיות כוכבת ילדים ולא חלמתי בכלל להשתתף בתוכניות ילדים", מודה מור. "חלמתי להיות שחקנית טובה. לא חשבתי בכלל להיות מפורסמת או כוכבת, זה בכלל לא היה בתודעה שלי. אחרי הלהקה הצבאית השתתפתי בכמה הצגות שבהן עשיתי פנטומימה, ולבמאי החינוכית זה התאים לדמות של 'רגע'. כך התגלגלתי למקום הזה. לא באמת תכננתי את זה. אם היו אומרים לי: 'תהיי גזר!', אז הייתי גזר. אני זוכרת שכשהתחיל ערוץ הילדים, ביקשתי מהאמרגנית שלי שתסדר לי להיכנס לערוץ, אבל היא אמרה: 'זה שטויות, זה סתם. אין בזה כלום. חכי, קודם תדעי מה יהיה שם, ורק אחרי כך תראי אם צריך ותלכי לשם'. אז זהו, שאחר כך כבר לא היה צריך".
"ציפי בדיוק הצביעה על שינוי מאוד גדול שחל בעולם הילדים", מתערבת נחמיאס. "הדור של היום לא רוצה באמת להצטיין במשהו, הוא רוצה להיות מפורסם. זה לא משנה אם זה דרך עבודה קשה על הבמה או דרך אינסטגרם. הדור של היום לא רוצה להיות טוב במה שהוא עושה, הוא רק רוצה שיכירו ויזהו אותו, בכל דרך שהיא. ציפי אמרה דבר נפלא. היא רצתה פשוט להיות שחקנית טובה".
"אני לא יודעת מה זה היה להיות כוכב ילדים פעם, אבל היום אני יכולה להעיד, על עצמי לפחות, שזה ממש כיף", אומרת רביבו. "ברגע שאתה מדבר לקהל של ילדים ונוער אתה יכול ללמד אותם, ללמוד מהם ובעיקר לראות את האהבה שלהם בעיניים: אם הם אוהבים אותך - אז הם אוהבים אותך עד הסוף, ואם הם פחות מתחברים - אז הם פחות מתחברים אליך. זה כיף לעבוד ולהופיע ולשחק איתם. זה נשמע קלישאתי, אבל החלום הכי גדול שלי מאז ומתמיד היה להיות מנחה בערוץ הילדים, ואני נהנית מכל רגע. זה כבוד עבורי לשבת פה עם אנשים שגדלתי עליהם".
"אני אף פעם לא מגדיר את עצמי 'כוכב ילדים' ולא אוהב את המונח הזה", אומר מצדו אוסדון. "כוכבים יש בשמיים. אני אמן ילדים. כולנו פה אמני ילדים. היום אמני ילדים מאוד נגישים. פעם אמני ילדים נחשבו לכוכבים, כי באמת אי אפשר היה להתקרב אליהם. היום אנחנו נפגשים איתם בקניון, עונים להם בפייסבוק וזמינים עבורם. בשנים האחרונות הרמה של אמני הילדים מתחילה להשתפר. היום אתה מבין שכדי להגיע לצמרת אתה צריך להביא תכנים טובים, להביא את האג'נדות האיכותיות של פעם, של 'בלי סודות' למשל, כי אם אתה רק נותן שטויות, זה לא מחזיק מים. אתה לא יכול להגיע לטופ אם אתה לא מספק תוכן טוב וערכי".
"הטלוויזיה החינוכית עבדה על תוכן, תוכן ותוכן", מוסיפה נחמיאס. "היינו ארבעה שחקנים ב'בלי סודות' והיו סביבנו 40 יועצים: היה לנו עורך לשוני, היו אנשים שהקפידו על מה שאנחנו לובשים וכמובן יצרו תכנים חינוכיים ולימודיים. אני חושבת שהדור של הטלוויזיה החינוכית היה מאוד־מאוד נשכר".
"הייתה גם יועצת מדעית שחשבה כל הזמן מה אנחנו מוציאים מהפה, מלבד איך שהתסריט כתוב ואיך שהילדים יבינו את זה", מספרת מור.
"אתה יודע למה?", שואלת מור את אוסדון בהומור. "כי כל העובדים של החינוכית עברו עכשיו ל'הופ'".
"גם כיום, בפרויקטים שאני משתתפת בהם, יש הקפדה מאוד גדולה על העברית", מבהירה רביבו. "ובקשר למה שאמרתם על זה שהיום מה שחשוב לצעירים זה רק להיות כוכבים בכל מחיר, אני לא חושבת שהיום כוכב נוער או מישהו שעובד בתחום רוצה להיות כוכב. אני, למשל, גדלתי על ערוץ הילדים ורציתי להיכנס אליו כחלום, לא כדי להיות כוכבת. אני שחקנית ומנחה, וזה למעשה העיקר עבורי. אני לא הייתי מגדירה את עצמי כוכבת. אני שחקנית. אני לא חושבת שיש שינוי רב בין פעם להיום מבחינת הערכים, אלא פשוט מסתכלים על זה בצורה קצת שונה".
התרעות פיקוד העורף