אלדר חוזר ואומר שנתניהו יודע היטב אילו הוכחות יש בידיו. הביטחון שלו נשמע משכנע. אך הוא מסרב לחשוף את הקלפים שבידיו. הטענה הזאת לבדה מצדיקה חקירה עצמאית פלילית נגד נתניהו שתברר אם השיחה התקיימה, מה נאמר בה, מי ידע עליה, מה נעשה במידע, ומדוע לא עברה לגורמי הביטחון. אם מנהיג מדינה שמקיימת יחסים עם ישראל התריע ישירות בפני ראש הממשלה על מהלך מלחמה של חמאס, לא מישהו מגורמי הביטחון שנתניהו יכול לחשוד שמעורב במחאת קפלן, לא אדם עם אינטרסים פוליטיים, אלא מידע מזוקק ממנהיג מדינה ערבית, איך ייתכן שהמידע הזה לא הגיע למערכות הביטחון, לאנשים שתפקידם להעריך אותו ולהיערך בהתאם? ייתכן שזו הייתה חתיכה חסרה בפאזל, כזו שהייתה גורמת למישהו לחבר בין כל הסימנים שכבר היו על השולחן, להעלות כוננות ולהציל חיים ואולי למנוע את מתקפת השבעה באוקטובר. אם גרסת התחקיר תאומת, נתניהו יצטרך להסביר מדוע המידע נשאר אצלו.
היא שברה את ליבו ונפרדה ממנו לטובת מיליונר. איך הוא גילה על הבגידה, שאל קובן, ואלדר השיב בכנות מעוררת השתאות: איך מה שתואר לו כנסיעה ללונדון לטובת הצגה קיבל בדיעבד משמעות אחרת. אלא שאובדן האמון לא נגמר שם, כי שעה לפני הפרסום הגדול של סקופ חייו, הוא גילה במחשב הבית תכתובות שמהן השתמע כי זוגתו ואם שני ילדיו ניהלה קשר עם אותו גבר במשך שלוש שנים מאחורי גבו. כשהקפיד לציין שמדובר במיליונר, שמעתי שם עקיצה (היא עזבה אותי בגלל כסף). שמעתי גם אדם שעדיין מנסה להבין איך ייתכן שלא הצליח לראות מה קורה בתוך קירות ביתו.
זה היה הרגע שבו אלדר, שבמשך שנים דיווח מעזה וחיפש את הסיפור שמסתתר מאחורי הגרסה הרשמית, הפנה את השאלה הקשה ביותר לעצמו. איך בעבודה הוא ידע מתי משהו בסיפור לא מסתדר, מתי יש בכלל סיבה לחשוד ולחקור, ובבית הוא היה כל כך בטוח שהכול בסדר? קל לשאול את זה בדיעבד, אבל זה יכול לקרות לכולם. בבית, עם מי שאתה אוהב, אתה הרי רוצה להאמין.
אלדר תיאר חודשים על הספה, דיכאון, עצבות והתקפי חרדה. הוא סיפר שבנותיו באו להשגיח עליו ודחפו אותו לקבל עזרה וטיפול פסיכולוגי, במהלכו הומלץ לו לאשפז את עצמו. הוא דיבר על הרצון למות כדרך לתאר כמה רצה שהכאב ייגמר, אבל הבהיר שלא התכוון לפגוע בעצמו. פתאום הרגע הכי מכונן בקריירה שלו הפך לשולי, חסר משמעות, כשליבו נשבר מאהבה נכזבת, והרי זה כל מהות החיים. מה שמלמד אותנו שאהבה היא המנוע להכול, יותר מכל הישג או קריירה מוצלחת. אלדר סיפר שהדבר היחיד שגרם לו לקום מהספה זה הרגע שבו גילה כי אהובת חייו שיקרה אותו, וניהלה שלוש שנים רומן מאחורי גבו.
אם כל זה לא מספיק לדרמה שהתחוללה בחייו בתקופה הכי משמעותית בקריירה שלו, בתוך כל זה הוא אובחן בסרטן בשלפוחית השתן לאחר שגילה דם בשתן, וכבר למחרת האבחנה הוא עבר ניתוח. כשהוא אמר שהסרטן היה החלק הקטן בסיפור, היה אפשר לשמוע כמה עצום היה בעיניו האהבה שאיבד. הוא סיפר שלפני מספר ימים הרופאה חייגה עם בשורות משמחות.
אפשר היה להבין למה אלדר בחר לכבס את כל הכביסה המלוכלכת בחוץ מול המצלמות. מי שיוצא עם תחקיר כזה יודע כמה מהר מכונת הרעל יכולה להפוך את מי שהביא את הסיפור לסיפור עצמו. הוא ידע ששמועות צצות ברגע, והוא העדיף להיות זה שממסגר את הסיפור ובוחר להוציא אותו החוצה לפי הנרטיב שלו. במקביל גם ייתכן שהיה פה סוג של סגירת חשבונות עם זוגתו לשעבר, עקיצה כואבת על הבחור שלמענו עזבה אותו, כשהוא תיאר אותו במילת תואר אחת, מיליונר. בעיניי, היה אומץ בהחלטה שלו לדבר בגלוי, והיה בה גם כעס. קובן נתן מקום לשניהם, ואז שאל את השאלה הכי קשה בריאיון. אלדר הרי סיפר בגלוי שכשהכיר את אהרוני היה נשוי לאשתו הראשונה, אם שלושת ילדיו, ושהתאהב ועזב את הבית במהרה לטובת אהבה חדשה. קובן שאל אם הוא רואה במה שקרה לו כיום סוג של קארמה. אלדר השיב בכאב ובקבלה: "שאולי".
אני לא יודעת אם לחיים יש פנקס חשבונות, אבל יש משהו נדיר באדם שמסוגל, גם כשהוא פגוע עד עמקי נשמתו, להיזכר שהוא עצמו פגע פעם במישהי אחרת. קובן שאל את זה ברגישות, ואלדר לא היסס להשיב על אף שאלה. אחרי כל השנים שבהן ראיתי את שלומי אלדר מביא למסך סיפורים של אנשים אחרים, היה מרתק לראות אותו יושב מול מראיין טוב ומנסה להבין בקול את הסיפור של עצמו.
התרעות פיקוד העורף